מעשה באריק החתול וששן העכביש החום

מאחר ותנאי מקדים ובסיסי להקלטות שתל הוא חוסר תנועה של האזור המושתל, שוב אושפז אריק והיה תחת השגחה במטרה למנוע ממנו פעילות יתר ולשמור על החבישה וקיבוע הרגל.

השתלת עור וטכניקות אחרות העומדות לרשותנו בתיקון פציעות נרחבות:

למזלנו, בעלי החיים בהם אנו מטפלים זכו לעודפי עור די גדולים ורקמת תת עור גמישה ואלסטית. עובדה זו מאפשרת לסגור פציעות נרחבות ללא מאמץ קוסמטי מיוחד, בעיקר כאשר מדובר בפצעים על פני הגוף. מאידך, אזור הגפיים והראש לא צוידו בעודפים שכאלו ועל כן באזורים אלו פצעים נרחבים דורשים מעט יותר יצירתיות ולעיתים אף השתלה של עור ממקום אחר בגוף.
תיקון פציעה גדולה ניתן שייעשה במספר טכניקות: הראשונה והמועדפת היא "פלפ". טכניקה זו מבוססת על העתקה של פלפ Flap עורי או במילים אחרות שרוול עורי שבסיסו אינו מנותק כאשר הבסיס משמש כציר ממקום בריא למקום חולה. בגוף בעלי החיים ישנם מספר מקומות בהם ניתן ליצור פלפים שכאלו הכוללים גם את כלי הדם המזינים את הפלפ. כך למעשה ניתן ליצור חתיכות עור די גדולות שאין סכנה שיעברו נמק מאחר וכלי הדם המזינים אותן לא נפגעים.
מאחר והמקומות מהם ניתן להכין פלפ הם מוגבלים, שיטה זו לא יכולה לענות על כל הצרכים ולעיתים, בלית ברירה, עלינו לבצע השתלה של ממש ממקום אחר בגוף. עור להשתלה ניתן לקצור מצידי הגוף, בעיקר בית חזה תחתון שם העור דק יחסית ועל כן הסיכוי שלו להיקלט במקומו החדש טוב יותר.
ישנם סוגים שונים של שתלים המבוססים על עובי העור המושתל (כאן לא המקום לפרט את ההבדל בין כולם). באופן כללי, בחתולים, עובי מלא הכולל את הדרמיס והאפידרמיס עובד מצוין וכך נעשה אצל אריק.
מספר עקרונות חשובים:
1. מניעת זיהום – חובה על האזור הפגוע להיות נקי מזיהומים ולהראות בריא לחלוטין
2. השתל חייב להיות נקי מכל רקמת שומן תת עורי.
3. חובה למנוע תנועה מהאזור המושתל. כל תנועה מיותרת מובילה לפגיעה בכלי דם קטנים המזינים אותו ובסופו של דבר לכישלון ומותו של השתל.

שיטה טובה ויעילה המאפשרת כיסוי נרחב יותר וגם מעניקה אלסטיות לאזור המושתל היא חריצה של השתל בצורה הדומה למסננת. כך ניתן למתוח אותו על שטח פנים גדול יותר. שטח המגע שלו עם האזור הנגוע טוב יותר ובאזורים כמו מפרקים, שיטה זו מעניקה אלסטיות טובה.

מראה השתל בהחלפת חבישה ראשונה, אחרי 3 ימים