נחש צפע

כשהקיץ מגיע מתעורר עימו במחוזותינו היבשים אורח ישן - הצפע המצוי (צפע ארץ ישראלי). הצפע שייך למשפחת הצפעוניים, המשפחה הנפוצה ביותר של הנחשים הארסיים בארץ. פרט לנחשים הארסיים קיימים סוגים נוספים של נחשים המשתייכים לשתי קבוצות נוספות: בלתי ארסיים ותת ארסיים. מה שמבדיל בין שלושת קבוצות אלו הוא האופן בו הם טורפים ומתגוננים.

הנחשים הבלתי ארסיים חונקים או מפצפצים את טרפם קודם, ורק לאחר מכן בולעים אותו. לעומתם, נחשים תת ארסיים משתקים טרף גדול כמו ציפור או עכבר או מרעילים טרף קטן כמו חרקים או חסרי חוליות אחרים טרם בליעתם. בניגוד לאחרונים, הנחשים הארסיים מרעילים את טרפם קודם לכן, ורק לאחר מכן בולעים אותו.

במידה והבחנתם בגינתכם בנחש בלתי ארסי כמו נחש שחור או תת ארסי כמו זעמן המטבעות נסו לשלוט באינסטינקט הטבעי - למצוא את העצם החד והכבד הראשון שנקרה בדרכיכם, ולחבוט בראשו, אלא טפחוהו ופנקוהו. נחשים מסוג זה יגנו על הטריטוריה שלהם ושלכם, וימנעו את ביקורו של קרוב נחמד הרבה פחות - נחש הצפע.

ניתן בקלות יחסית לזהות את נחש הצפע לפי הפס העקלתוני בצבע חום כהה עד שחור הנמשך לאורך גבו, וכן את ראשו המשולש הטיפוסי. זעמן המטבעות, השייך לקבוצת הנחשים התת ארסיים, דומה מאוד לצפע, אך לעומתו, במקום הפס העקלתוני על גבו נושא האחרון עיגולים או מטבעות ברורים לאורך גבו, שאינם מחוברים ואינם יוצרים פס עקלתוני כמו בצפע.

לצפע שיניים הקבועות בלסת העליונה שבתוכן עוברת תעלת הארס. שיני הארס מצופות במעין נרתיק הנוצר מעור החניכיים. כאשר לסתות הפה נפתחות בזמן תקיפה, שיניים אלו מזדקרות ונשלפות מתוך הנרתיק, ומתוך חלל הנרתיק נדחס הארס דרך התעלות בשיניים אל רקמת הגוף הננשך.

הארס הוא בעל אפקט מרובע:
1. יצירת בצקת מסיבית באזור הנשיכה.
2. הרס של הרקמות הסובבות את אזור הנשיכה וכתוצאה מכך יצירת נמק.
3. פגיעה עצבית מקומית המלווה בכאב עז מקומי ובהמשך פגיעה עצבית מרכזית.
4. פגיעה במחזור הדם ומרכיביו, העלולה לגרום לפגיעה ארוכת טווח בשריר הלב.

הנפגעים העיקריים מבין חיות המחמד שלנו מהכשות צפע הם כלבים. על פי רוב, חתולים אינם נפגעים, וזאת מאחר שאינסטינקט הטרף שלהם מפותח הרבה יותר. כלבים בדרך כלל מוכשים באזור האף או הרגליים הקדמיות. במידה וכלבכם הוכש, על פי רוב תבחינו בנפיחות מסיבית באזור הראש או הגפיים הקדמיות, נפיחות ההולכת וגדלה בקצב מהיר ביותר. במקרים מסוימים ניתן יהיה להבחין גם בשתי נקודות דם באזור הנפיחות על גשר האף או בגפה תחתונה. אלו הן נקודות ההכשה.

סימני הכשה מאוחרים יותר, מעבר לנפיחות באזור ההכשה וסימני השיניים בנקודות ההכשה, כוללים בצקות, נשימות מהירות, כאב  ודימומים תת עוריים. במקרים קשים, עלולים להתפתח סיבוכים כמו כשל כליה ושלשולים דמיים, המהווים אינדיקציה לבעיית קרישה, וקריסת מערכות, העלולה להביא למות בעל החיים.

חשוב לזכור כי הסיבוכים הקשים מופיעים באחוזים נמוכים מסך כל הכשות הנחש, ובעזרת טיפול מהיר ונכון מרבית הכלבים מחלימים מההכשה.

במקרה של הכשת נחש, יש למהר ולהגיע אל הווטרינר, וזאת במיוחד אם הבצקת מתפשטת ומאיימת לגרום ללחץ וחסימה של דרכי הנשימה. יש להימנע מלהריץ את הכלב או לגרום לריגוש יתר מיד לאחר ההכשה. פעילות זו רק מאיצה את התפשטות הארס ועלולה לגרום לנזק. בנוסף, אין לשים חוסם עורקים מאולתר.

ארבע השעות הראשונות לאחר ההכשה הן הקריטיות ביותר בחיי חיית המחמד. רצוי להגיע בטווח זמן זה אל המרפאה הווטרינרית, גם אם לא נראים סימני הכשה. במרפאה תטופל חיית המחמד בנוזלים, אנטי-ונום (נוגד ארס הנחש), אנטי-היסטמינים ואנטיביוטיקה. במקרים קשים יותר, ייתכן ויהיה צורך לעשות שימוש במתן פלסמה. מהלך המחלה המלא יכול לקחת בין יומיים עד מספר ימים. משך האשפוז תלוי בגודל חיית המחמד וגילה, מקום ההכשה, כמות הארס שהוזרקה, מחלות רקע אחרות של בעל החיים, ורמת הפעילות והריגוש של הכלב לאחר ההכשה. גם לאחר תום האשפוז, תזדקק חיית המחמד שלכם לזמן על מנת לחזור לעצמה.

על מנת להימנע מהסיכון בהכשת נחש, הימנעו מטיולים באזורי עשביית קיץ גבוהה או חגרו את כלבכם באזורים אלו. באזורי הבית והחצר רצוי לבער עשביה יבשה. הצפע פעיל בעיקר בשעות הערב והלילה אך לא רק. במידה וזיהיתם נחש פשוט התרחקו ואל תתגרו לא בנחש ולא במזלכם, התקשרו למדביר או לוכד נחשים, ואלו יבצעו את העבודה בצורה הרבה יותר יעילה ומקצועית. כמו כן, ניתן להתייעץ עם בעלי מקצוע אלו לגבי הדברה אזורית והגנה על אזור ביתכם.

כאמור, הכשות נחש הן מקרי חירום אמיתיים! רוב חיות המחמד יצליחו להחלים מההכשה באמצעות התערבות מהירה ומתאימה.

אנו מאחלים לכם ולחיית המחמד שלכם קיץ בטוח ללא הכשות!