מדי וט

    אנדי שלחה לידין מכתב מגן-עדן

    הגדל

     

    לרופא היקר שלי, ד"ר ידין,

     

    זאת אנדי, בטח עוד לא הספקת לשכוח אותי.

    אני כותבת לך מגן-עדן, למען האמת לא כל כך נורא פה, יש פה המון חטיפים כאלו כמו שנהגת לתת לי - ערמות ! פחחחחח , מצחיק שחשבת שתוכל לעבוד עליי, ולחשוב שהביקור אצלך יהיה מהנה כבילוי בפארק.

     

    לא אשקר, מעולם לא התלהבתי מהרעיון של להגיע אלייך למרפאה - בכל זאת, זה מלחיץ! תמיד שעליתי לרכב היה בי את החשש הזה, ותמיד שנסענו למקום אחר, כמו לים לדוגמא הוקל לי ונשמתי לרווחה.

     

    אם בכל זאת הגענו למרפאה, ניסיתי תמיד לברוח החוצה בצורה אלגנטית, אבל ברגע שליטפת אותי, הרגשתי בעולם אחר, הבנתי שאני בידיים טובות ותוך פחות משתי שניות נתתי לך לעשות בי כרצונך. אפילו במתן חיסון, או לקיחת דם לא הרגשתי כלום, פשששש ידיים טובות יש לך.

     

    תמיד טיפלת בי במקצועיות ובמסירות רבה ואני מודה לך על כך. כבר מהפעם הראשונה לפני שנים רבות הבנתי כמה צנוע אתה, ושיש על מי לסמוך - גם בני משפחתי וודאי מסכימים איתי , שמעתי אותם מדברים :)

     

    תודה שחזרת לטלפונים בכל שעה, תמיד הרגעת ונתת עצה טובה, תודה שתמיד ידעת לשכך את כאביי, היית לצידי, ועזרת לי עד הרגע האחרון.

     

    אני מאחלת לך הצלחה רבה בהמשך, ושתמשיך לטפל ולעזור לחיות ולמשפחות רבות.

     

    * קיוויתי לפגוש את פרדי, ולמסור לך ד"ש ממנו, אבל משום מה הוא לא בגן עדן - מעניין לאן הוא הגיע....

     

    שלך,

     

    אנדי, הגולדנית ומשפחת דיאמנט

     

     

     

     

    עבור לתוכן העמוד