גור חדש? גורה חדשה? ראשית מזל טוב לבן או לבת המשפחה החדשים שלכם

הכנו עבורכם את עיקרי ההמלצות הכי טובים לגידול נכון של גורי כלבים.

כדאי להבין כי השלבים הראשונים בהתפתחות גורים הם חשובים מאוד הן מבחינה בריאותית והן מבחינת עיצוב אישיותם. גור או גורה שבשלבים הראשונים בחייהם לא יקבלו יחס נכון, תזונה נכונה וסוציאליזציה (חִבְרוּת) מתאימה, לא יתפתחו כיאות ועלולים לפתח בעיות התנהגותיות שעלולות ללוות את הגור.ה ואת בעליו למשך כל חייהם. לעיתים, בעיות אלה יכולות אף להוביל לחוסר יכולת להתמודד עם הכלבים הבוגרים באווירה הביתית, דבר שעלול לגרום לבעלים לוותר על הכלב.ה בשל כך.

שינה ומנוחה: 
גורים, בדומה לתינוקות, מחלקים את זמנם בין אכילה, שינה מרובה ופעילות גופנית. חשוב לספק לגורים החדשים מקום נעים ושקט בו יוכלו לישון בשלווה כדי שימלאו את המצברים שכה חשובים להתפתחותם.

שמירה על חום גוף:
גורי כלבים צעירים עלולים להתקשות בוויסות חום גופם היות ומערכת שמירת חום גוף קבוע אינה מפותחת כמו בכלבים בוגרים, ולכן, עלינו לדאוג לסביבה חמימה ויבשה בחורף, ומוצלת וקרירה בקיץ. בהקשר זה, בנוגע לרחיצה של גורים, ניתן לרחוץ את הגורים במידה והם מלוכלכים מאוד, אך יש לעשות זאת רק עם שמפו ייעודי לכלבים מאחר וחומציות עורם של הכלבים שונה מזו שלנו, וכמובן, יש לחפוף עם מים פושרים עד חמימים. לאחר הרחצה יש לייבש היטב את הגורים ולדאוג שיהיו בסביבה נקיה, חמימה ויבשה.

הזנה:
הזנה נכונה משמעותה כלב בריא. הגור.ה החדש.ה צפויים לגדול בקצב מסחרר. קצב גדילה והתפתחות שכזה דורש תזונה נכונה, מלאה ומאוזנת המתאימה למשקלם ולגילם. המלצתנו היא להזין את הגור.ה החדש.ה במזון מסחרי מאיכות גבוהה המיועד לגורים. מזון מהסוג הזה מכיל את כל הרכיבים הדרושים לכלבלב.ה בשלב זה של חייהם ואין צורך בתוספות מעבר למזון היבש. להיפך, תוספות של ויטמינים ומינרלים כמו סידן יכולות רק להזיק. בנוסף, על גב אריזת המזון קיים פירוט של הכמות אותה יש לתת לגור.ה לפי משקל גופם ושלבי התפתחותם עבור אותו מזון. 

אנו ממליצים לספק לגור.ה שלוש ארוחות ביום עד גיל חצי שנה, ולאחר מכן ניתן לרדת לשתי ארוחות ביום. מגיל שנה ניתן לעבור לארוחה אחת ביום או לפצל את המנה היומית לשתיים. המלצתי האישית היא לפצל את המנה היומית. המנהג של ארוחה אחת ליום היה נהוג עבור כלבי עבודה שנועדו לשמירה בלילות והרעב היה, כביכול, שומר על ערנותם, אך אצל רובינו הכלב או הכלבה הם בני ובנות בית לכל דבר, ואינם משמשים כשומרי סף, ועל כן עדיף שלא ירגישו רעב.

חשוב גם להזכיר את עניין החטיפים והתוספות. בשום אופן אין לתת עצמות וחלקי עוף לא מבושלים. במידה ואתם נותנים תוספות השתדלו לא לתת ישר משולחן האוכל, היות ואנחנו מבטיחים לכם, כי הגור.ה יפתחו כושר שכנוע בזמן הארוחה, ולא יניחו לכם עד אשר יקבלו את מבוקשם. מצבים אלה עלולים להתפתח למטרד ולחוסר נעימות. בנוסף, חשוב לזכור את כלל האצבע בנוגע לכמות החטיפים היומית, והוא שכמות החטיף היומית שניתן לתת היא עד 10% מסך הצריכה הקלורית היומית כל עוד 90% מסך הקלוריות היומיות של הגור או הגורה מגיעים ממזון מאוזן ומלא המותאם להם. מוזמנים להרחיב בנושא החטיפים בלחיצה על הקישור. 

בהקשר של חטיפים, חשוב לציין כי חטיפים הם אחד האמצעים הטובים ביותר לחינוך של גורים חדשים, וכי יש להשתמש בהם באופן מושכל לצורך חינוכם של הגורים הן בנושא חינוך לצרכים והן בנוגע לפקודות שאתם מעוניינים ללמד אותם. 

לילה ראשון בלי אמא:
הפרדה מאמא, מאחים ואחיות לשגר ומסביבה מוכרת עלולה להיות מלחיצה מאוד ושינוי גדול עבור הגור או הגורה החדשים. עלינו לדאוג שהכלבלב.ה החדש.ה ירגישו את אותה חמימות ובטחון שהיו להם לפני הגעתם לבית החדש. רצוי לדאוג עוד לפני הגעת הגור.ה הביתה לפינה חמימה ושקטה אליה יוכלו לפרוש ולנוח. בנוסף, חשוב שבפינה זו יהיו מים נגישים ושהאוכל יוגש להם באותו המקום.

השלב הקריטי מבחינת הגור או הגורה החדשים הן שעות הלילה. לחלק מהגורים קשה והם נוטים ליילל. במקרים אלה ניתן לשים שעון מחוגים ליד אזור המרבץ של הגור.ה היות והתקתוק המונוטוני יחד עם כרית רכה יכולים לעזור ולהקל. אפשרות נוספת היא לספק לגור.ה כרית חמה כך שחום הכרית ידמה לחום גופה של אמם או גור אחר, וכך הם עשויים להירגע. במידה וכל הניסיונות האלה להקל עליהם לא מצליחים, ניתן בכל זאת לשים שמיכה או מצע רך סמוך למיטתכם ולהושיט להם יד מלטפת. כמו-כן, רצוי לבדוק במהלך הלילות הראשונים כי הגור או הגורה אינם רעבים, צמאים או מעוניינים לצאת לטיול.

מומלץ לא להיכנע ולא לאפשר לגור או לגורה לישון במיטתכם. הגור.ה, לפי גזעם, עשויים לגדול ולהגיע למשקל בוגר של 20 עד 30 ק"ג, וברנש או ברנשית  מגודל.ת במיטה יכול להוות בעיה. כמו כן, קשה יותר בגיל בגרות לבטל הרגלים ישנים, ואתם עשויים להיתקל בבעיה אמיתית כשתבקשו מהם לרדת מהמיטה בגיל מבוגר יותר.

חיסונים: 
מטרת החיסונים היא להוריד משמעותית את הסיכויים של גורי הכלבים להידבק במחלות ויראליות וחיידקיות, העלולות לסכן את בריאותם של הגורים בגיל צעיר ולעיתים אף את חייהם.

החיסון הניתן לגורי כלבים הוא חיסון ׳משושה׳, והוא נקרא כך היות והוא כולל חיסון כנגד שש מחלות: ארבע מחלות ויראליות הכוללות את וירוס הכלבלבת, פרוו, דלקת כבד נגיפית ופאראינפלואנזה, ושתי מחלות חיידקיות הכוללות שני מינים של חיידק הלפטוספירה, הגורם למחלת העכברת. במקרים מסויימים ונדרשים קיים חיסון כנגד ארבעה מינים של חיידק הלפטוספירה. 

את החיסון הראשון יש לתת כבר בגיל 6-8 שבועות ולחזור על החיסון אחת לשלושה עד ארבעה שבועות, סה"כ של שלוש פעמים, כך שהחיסון השלישי בסדרת חיסוני הגורים יינתן בין שבוע 14 ושבוע 16 של הגור. ההמלצה לתת סידרה של שלושה חיסונים נובעת מהצורך לחזור על החיסון על מנת לשפעל את מערכת החיסון לרמה הרצויה כנגד מחלות אלה. בנוסף, בגורים קיים מיסוך של נוגדנים מחלב אם, כך שמערכת החיסון של הגור אינה ׳רואה׳ את כל מרכיבי החיסון היות והנוגדנים מחלב האם, אלה האמורים לתת הגנה מסוימת לגור, הם אלה הנמצאים בקו החזית הראשון במלחמה נגדם. רמת הנוגדנים מחלב האם, המעניקים, למעשה, חסינות פסיבית של נוגדנים האם, יורדת במהלך אותו פרק זמן של 14-16 שבועות, ומכאן החשיבות למתן שלושת החיסונים האלה דווקא במרווחי הזמנים האלה. 

חיסון נוסף הוא החיסון נגד וירוס הכלבת. חיסון זה מחויב על-פי חוק, פקודת הכלבת, ויש לחסן את הגורים כבר בגיל 3-4 חודשים. המלצתנו בגורים היא שלא לתת את החיסון נגד כלבת במקביל לחיסון המשושה אלא בנפרד, ואידיאלי כעשרה ימים עד שבועיים לפני או אחרי מתן חיסון המשושה, וכל זאת על-מנת למנוע תגובה לחיסונים. לפיכך, ניתן לתת את החיסון נגד מחלת הכלבת במרווח בין החיסון השני והשלישי של חיסון המשושה או אחרי חיסון המשושה השלישי, האחרון בסדרת חיסוני המשושה לגורים. בזמן החיסון נגד כלבת גם מסמנים את הכלב בשבב אלקטרוני, כך גם על-פי חוק, והדיווח על החיסון ומספר השבב מועברים לשירות הווטרינרי של הרשות המקומית.

ועוד שתי הערות חשובות בנוגע לחיסונים: הראשונה היא שבהמשך חייהם של הכלב או הכלבה, יש לחזור על החיסון נגד מחלת הכלבת ועל חיסון המשושה פעם בשנה. השניה היא, שבמידה ואימצתם גור.ת כלבים בני למעלה מחצי שנה ו/ואו כל כלב.ה בוגרים שההיסטוריה שלהם אינה ידועה, רצוי לחסנם לפחות פעמיים בחיסון המשושה מאחר ואיננו יודעים איך ומתי חוסנו בעבר.

טיפול נגד תולעים:
אין גור או גורה ללא תולעים. גורים נדבקים בתולעים עוד בהיותם ברחם אימם או בזמן ההנקה. טיפול נגד תולעים הוא חשוב מאוד אצל גורים, היות ובגורים, תולעים עלולות לגרום לנזק במעי ולירידה בניצולת המזון של הכלב. כמו-כן, חלק מהתולעים ניזונות מדם, ואלה עלולות לגרום לאנמיה קשה בגורים.

חשוב לדעת כי לכל כלב בוגר יכולה להיות כמות מועטה של תולעים אשר אינה גורמת לנזק מכיוון שהן מעוכבות על ידי מערכת החיסון של הכלב הבוגר, ובנוסף, גם על ידי הטיפול המונע התקופתי כנגד תולעים.

בנוסף לנזק אשר נגרם לבעל החיים חשוב לזכור כי התולעים עלולות לפגוע גם בבני אדם ובפרט בילדים. לעיתים, הנזק שיכול להיגרם מתולעים יכול אף להיות בלתי הפיך, אך מאידך, קל מאוד למנוע אותו על ידי טיפול מתאים וקבוע נגד תולעים, ושטיפה של הידיים לאחר משחק עם הכלב.

הטיפול נגד תולעים ניתן בדרך-כלל  בגורי כלבים (ובכלבים בוגרים) באמצעות טבליות או סירופ במתן פומי. בעבר הרחוק היה נעשה שימוש גם בזריקות נגד תולעים בכלבים אך כיום יש תכשירים במתן פומי בעלי טווח בטיחותי, טיפולי ומניעתי רחבים ומתאימים, ובאופן רגיל, אין צורך להשתמש בזריקות. בדומה לחיסון המשושה, על הטיפול נגד תולעים לגורים יש לחזור שלוש פעמים בהפרש של שבועיים-שלושה בין כל טיפול או על-פי התאמה ספציפית על-פי המלצת הווטרינר.ית. כטיפול מניעתי נגד תולעים בכלבים בוגרים אנחנו ממליצים על טיפול חצי שנתי.

טיפול כנגד תולעת הפארק: 
בנוסף לטיפול הקונבנציונאלי נגד תולעים יש לתת טיפול כנגד תולעת הפארק, שהיא תולעת מסוג אחר. תולעת הפארק מדביקה כלבים על ידי בליעה של חיפושיות זבל, הנחשבות מאחסן הביניים של התולעת. תולעת הפארק עלולה לגרום לנזקים בוושט ובכלי הדם הראשיים של הכלבים אך לא רק. נזקים אלה מתגלים בשלב מתקדם של ההדבקות ועלולים להיות בלתי הפיכים. בניגוד להרבה תולעים אחרות, תולעת הפארק איננה מדבקת לאנשים.

הטיפול המניעתי לתולעת לפארק מתבצע בזריקה תת עורית אחת לשלושה חודשים ומומלץ להתחיל בטיפול נגדה כבר בגיל גורות בתום סדרת חיסוני הגורים.

איסוף של צואה בשקית בזמן טיול ומניעה מהכלב.ה לנשנש זבל ברחוב יעזרו ויפחיתו בצורה משמעותית את הנגיעות האיזורית וסיכויי ההדבקה. לקריאה נוספת על תולעת הפארק לחצו על הקישור.

טיפול נגד פרעושים וקרציות:
פרעושים וקרציות הם טפילים מוצצי דם, ונגיעות גבוהה בהם עלולה להביא במקרים מסוימים בכלבים, ובפרט בגורים צעירים, למצב של אנמיה. אך זו לא הסכנה היחידה. החבר'ה הזעירים האלה אחראים למגוון צרות נוספות וכלל לא סימפטיות. קרציות עלולות להעביר בזמן מציצת הדם מספר סוגים של טפילי דם הגורמים למחלות קשות כמו ארליכיה קניס, הידועה כגורם ל"קדחת הקרציות". פרעושים נושאים במערכת העיכול שלהם ביצים של תולעי מעיים, ובמידה והכלב המתגרד בולע פרעוש שבו ביצי תולעים, הללו בוקעות במעי הכלב.ה, ומרגע זה הם נחשבים כנגועים בתולעי מעיים. ואם כל הצרות האלה לא מספיקות, מסתבר שכלבים רבים אלרגיים לרוק שמפריש הפרעוש בזמן העקיצה. בכלבים הרגישים לעקיצות פרעושים מספיקה עקיצה בודדת על מנת לעורר תחושה חזקה של גרוד באזורים שונים בגוף, והכלבים המסכנים מגרדים עצמם עד פציעה עצמית וזוב דם. חשוב להדגיש שקדחת קרציות היא מחלה מסוכנת שעלולה גם להדביק בני אדם. לקריאה נוספת על קדחת קרציות לחצו על הקישור.

לכן, בגלל כל "המעלות" האלה חשוב להקפיד לטפל באופן קבוע בתכשירים נגד פרעושים וקרציות כבר מגיל גורות. יש מגוון טיפולים נגד פרעושים וקרציות, הכוללים, ביו היתר, טיפות באמפולות הנספגות דרך העור. את הטיפות יש לשים במרבית התכשירים פעם בחודש (ולעיתים פעם בשלושה שבועות אצל כלבים רגישים) בעורף בין השכמות, מקום שהכלב.ה לא יוכלו להגיע אליו וללקק את התכשיר. תכשירים כנגד פרעושים וקרציות מדורות מתקדמים יותר מגיעים כטבליות לעיסה בעלות טעימות גבוהה, אותה נותנים לגור.ה או לכלב.ה אחת לחודש או אפילו אחת לשלושה חודשים כתלות בתכשיר. אחד מהיתרונות הגדולים של התכשירים המגיעים כטבליות לעיסה הוא שאין מגבלה לשטוף ולרחוץ את הכלבים. לעומת זאת, במידה ורחצנו את גור.ת הכלבים או את הכלב.ה לאחר בילוי בים, לדוגמה, הרי שמרבית החומר קוטל הטפילים שניתן כאמפולה בעורף נשטף, ועלינו לטפל שוב בכלב. קיימים גם קולרים הדוחים פרעושים וקרציות, היעילים לפרקי זמן של כחצי שנה כתלות במוצר. בעבר, נהגנו להשתמש בספריי נגד פרעושים וקרציות, אך אנחנו לא ממליצים עליהם כטיפול בשגרה, כי הם פחות יעילים מהמוצרים האחרים שיש בשוק התכשירים שאנו ממליצים עליהם כנגד פרעושים וקרציות. במקרים מסוימים, מומלץ לנקות ולרסס את המצע עליו שוכב גור הכלבים או הכלב בתכשיר ספריי כנגד פרעושים לכלבים, גם זאת אחת לחודש. 

מרבית סוגי התכשירים השונים בטוחים לשימוש בגורים כבר מגיל שבעה שבועות, ואילו הקולרים בטוחים לשימוש מגיל מעט מאוחר יותר. אמנם אנחנו עוסקים בגורי כלבים, אך אי אפשר בהקשר זה שלא להזכיר כי חשוב לשים לב כי מרבית התכשירים המיועדים לגורי כלבים או כלבים בוגרים אינם מתאימים גם לחתולים, וחלקם אף רעילים ביותר לחתולים, ולכן תמיד כדאי לקרוא את הוראות השימוש שעל התכשיר או להתייעץ עם הווטרינר.ית. לקריאה נוספת על תכשירים נגד פרעושים וקרציות לחצו על הקישור. צוות המרפאה ישמח לתת ייעוץ אישי ולהתאים עבור הגור שלכם את אחד מאותם התכשירים הרבים.

חינוך לניקיון: 
לכלבלב.ה הצעיר.ה עדיין אין שליטה מלאה על הסוגרים, ולכן תאונות הן צפויות. על מנת לזרז את תהליך החינוך לצרכים כדאי לנקוט במספר צעדים פשוטים יחסית. 

כאשר הגור.ה נמצאים לבדם בבית עליהם להיות בחלל מוגבל כמו חדר קטן, חלק מחדר, ואפילו כלוב טיסה העשוי מתכת שניתן לראות בעדו, ואין לאפשר להם לשוטט בכל הבית. באותו אזור מוגבל יהיו אזור השינה וכן כלי המים והאוכל. למרות שבעבר היתה המלצה לשים עיתונים או סדיניות באזור נפרד במטרה שהגורים יעשו את עליהם את צרכיהם, הרי שעדיף לא לנהוג כך, היות וכמו שכולנו יודעים קשה להיגמל מהרגלים ישנים, ובאותו האופן, יהיה קשה לגמול את הגור או הגורה מהרגל זה.

כדאי ללמוד את הסימנים המקדימים לעשיית צרכים. לרוב בפרק זמן של 15-30 דקות מהארוחה נבחין בחוסר שקט, הגור.ה יסתובבו סביב עצמם וירחרחו. או אז ניקח מהר את הכלבלב.ה החוצה ונשבח אותם כאשר יעשו את צרכיהם בחוץ. כאשר אנו רואים את הגור.ה עושים את צרכיהם במקום אחר בבית ניתן לגעור בהם בקול תקיף במילה קצרה כמו ׳לא׳, ׳פוי׳, ׳אסור׳, כל אחד.ת לפי העדפותיהם. אין טעם בהרצאה על אסור ומותר היות והכלבלב או הכלבלבה שלנו אינם מבינם עברית (למרות שלפעמים נדמה לנו שהם מבינים כל מילה). לאחר שגערנו בהם, ניקח אותם החוצה, אך יש להמתין מעט עד שיירגעו מפרץ הפעילות שלנו. היו סבלניים איתם, וכאשר יוציאו סוף-סוף את ׳אשר בבטנם׳ נשבח אותם מיד. ואם הזכרנו קודם חטיפים, הרי שבנוסף, ולא חייבים כל פעם, ניתן לתת להם כפרס חטיף קטן המיועד לאילוף.

בשום פנים ואופן אין לגעור בגור.ה במידה וחזרנו הביתה, ומצאנו הפתעה ריחנית. כלבים אינם יכולים לקשר בין הכעס העכשווי שלנו למה שאירע אפילו מספר דקות קודם לכן. קיים סיפור על בעליו של גור כלבים שבכל פעם שהיה חוזר הביתה ומגלה את המתנות שכלבו השאיר היה מיד לוקח את המסכן, דוחף את אפו לתוך הצרכים ׳על מנת שיראה מה עשה׳, וגורר אותו החוצה. לאחר מספר ימים, כאשר הבעלים חזר הביתה, כלבו רץ מיד בחדווה דחף את אפו לצרכים שעשה בבית ורץ מחוץ לבית. מבחינת הכלב, זו הייתה, למעשה, דרכו המוזרה של אדונו להגיד ׳שלום חזרתי הביתה', וזה כמובן לא הועיל ולא קידם לחינוך לצרכים.

גור או גורה חדשים בבית הם עולם ומלואו, ואנחנו די בטוחים כי לא ענינו פה על כל השאלות המתעוררות כאשר מופיע בבית חבר או חברה חדשים המכשכשים בזנבם. לכן, אנחנו פה, והצוות שלנו עומד לרשותכם וישמח לענות על כל שאלה. אל תהססו להתקשר בכל ענין.

מוזמנים לצפות בעיקרי הדברים בקישור לסרטון קצר: 
https://dogsandcats.walla.co.il/item/3218804