מדי וט

    לא השארנו אבן על אבן – בדקנו ביסודיות את כל הקיבה...

    אבנים בקיבה
    שוני, כלבה מעורבת ומנומרת בת ארבע, הגיעה אלינו לאחר שבעליה שמו לב כי אינה אוכלת, שקטה יותר ואפאטית וחשבו שאולי נפוחה מעט בבטן. הבדיקה הפיזיקלית של שוני הייתה תקינה למעט אזור הבטן הקדמית שהרגיש באופן מוזר קשה מאוד. ערכנו לשוני צילום בטן, ולא האמנו לממצאים ברנטגן: כל הקיבה של שוני הייתה מלאה באבנים.

    לא ניתן לעורר הקאה בכלב שבלע כל-כך הרבה אבנים בקיבתו, היות וקיימות מספר סכנות – נזק וקריעה של הקיבה והוושט, אספירציה וחנק, וכמובן כאב חזק מהחיכוך של האבנים. בנוסף, הכמות הרבה של האבנים אף לא אפשרה שליפה שלהן באמצעות אנדוסקופיה, פרוצדורה המבוצעת לצורך שליפת גופים זרים מהקיבה.

    האפשרות היחידה להוציא את כמות האבנים העצומה הזו מהקיבה הייתה רק באמצעות ניתוח בטן, פתיחת הקיבה (גסטרוטומיה), הוצאת כל האבנים אחת אחת בזהירות רבה, כדי לא להפיל אבן לחלל הבטן וגם לא תוכן קיבה, סגירת הקיבה, בדיקת חלל הבטן וסגירתו. וכך נעשה. למרות שצילום הרנטגן היה מרשים מאוד ולא שגרתי, פתיחת הקיבה הייתה לא פחות. כמות בלתי נתפסת של אבנים הוצאו אחת אחת מקיבתה של שוני, שלשמחתנו לא נפגעה. בתום הניתוח שקלנו את האבנים שהוצאו ולא האמנו למראה עינינו: כמעט 2.5 ק״ג של אבנים הוצאו מקיבתה של שוני. בסיום הניתוח אושפזה שוני, ואנו דאגנו לה לטיפול תומך שכלל נוזלים, אנטיביוטיקה, מגני קיבה וכמובן שיכוך כאבים. שוני התאוששה יפה ושוחררה לשמחת בעליה, ולנו, נגולה אבן מהלב... 

    מדוע כלבים אוכלים אבנים או חצץ?  קשה להשיב על השאלה הזו, אך כמו הרבה הרגלי אכילה רעים אחרים שיש לכלבים כמו אכילת גרביים, אכילת צינורות גינה, חיטוט בפחים ואכילת צואה – גם אכילת אבנים וחצץ, היא, ללא ספק, אחד ההרגלים המזיקים לבריאות שחלק מהכלבים מפתחים כבר בגיל צעיר. ניתן לשנות הרגלים, זו אינה סתם קלישאה, גם אם נדרשת עבודת חינוך רבה לשינוי אותם ההרגלים הלא רצויים, בין אם נדרשים שינויים בהרגלים שלנו, כבעלים, כמו להימנע מהשארת גרביים על הרצפה, להכניס נעליים לארון, לסגור מגירות, לנקות את הגינה מאבנים, לשנות מסלולי טיול הכוללים אזורים עם אבנים וחצץ, וכל פעולה אחרת שגם תמנע מהכלב לחזור להרגליו הלא רצויים וגם תרגיל אותו לפעולות חיוביות אחרות שאנו מעוניינים בהן, כמאמר הביטוי הידוע ״אבנים שחקו מים״, כלומר, אין דבר העומד בפני הרצון, ובעזרת התמדה והשקעה ניתן לשנות הרגלים אלה.

    לפני מספר שנים התגלה בנחל הקיבוצים דג, אמנונית יוסף, שבקיבתו נמצאו בשיעור גבוה אבנים קטנות ממי הנחל. תחילה חשבו החוקרים כי אין הדג מבדיל בין חלזונות, תזונתו הטבעית, ובין אבנים, אך לאחר שחקרו את הממצא המסקרן, גילו החוקרים מאוניברסיטת תל אביב, כי הדג מתאים את תזונתו למשאבים המצויים בסביבתו, היות ונמצא כי כמות החומר האורגני שהופקה מהאבנים הייתה כמחצית מכמות החומר האורגני שנמצא בחלזונות במשקל דומה. אך, כאמור, מה שטוב לאמנונית יוסף מנחל הקיבוצים לא טוב לכלבינו.

    אבנים בקיבה1


    עבור לתוכן העמוד