yadin yadin yeshurun

    מה שקרה לבוני...

    טוקסופלזמה

    בוני, כלבה מעוקרת ומחוסנת בת 5 שנים מגזע קוקר ספניאל, הגיעה אלינו למדי-וט לקבלת חוות דעת שניה. 

    הבעלים של בוני סיפרו שבוני היא כלבה בריאה בדרך כלל, אך לפני כשלוש שנים סבלה מחולשת רגליים אחוריות לאחר שנפלה מהמיטה. בוני טופלה אז במשך מספר ימים עם סטרואידים והחולשה חלפה. בנוסף, היא מטופלת בגליקופלקס (תוסף מזון המסייע לשיקום מפרקים) בשל דלקת כרונית במפרקי הירך.

    שלושה ימים לפני הגעתה לבית החולים שלנו בוני קפצה מגובה של מטר. הבעלים שלה תיארו צליעה קלה בסמיכות לקפיצה, אך כבר באותו הערב התקשתה לעמוד על רגליה האחוריות. למחרת היום בוני כבר לא היתה מסוגלת לשאת משקל בכלל על הרגליים האחוריות, וגם לא נתנה שתן במהלך כל אותו היום. הבעלים המודאגים לקחו את בוני למרפאה וטרינרית, שם חשדו בפריצת דיסק והומלץ לה על טיפול תרופתי בסטרואידים ותרופות משתנות. בוני החלה בטיפול התרופתי אך מצבה הוסיף להידרדר והבעלים שמו לב שאינה מצליחה להיעמד גם על הרגליים הקדמיות. למרות מצבה, בוני אכלה בתיאבון וגם שתתה.

    בשל ההחמרה וההידרדרות המהירה הגיעו בעליה של בוני ביום שבת אחד אלינו למדי- וט לקבלת חוות דעת שניה. בוני עברה בדיקה גופנית במהלכה נמצא כי היא שוכבת על הצד ללא יכולת לזוז, אך יחד עם זאת היא היתה ערנית והגיבה באופן תקין לסביבה. צבע הריריות שלה היה ורוד, קשרי הלימפה נימושו בגודל תקין וטמפרטורת הגוף שלה היתה בתחום הנורמה. כמו-כן, ההסכתה לבית החזה היתה תקינה והבטן היתה רכה במישוש. שלפוחית השתן נימושה וניתן היה לרוקנה בקלות יחסית בלחיצה קלה. לאחר הבדיקה הגופנית היה ברור כי בוני סובלת מבעיה עצבית (נוירולוגית), ולכן עברה גם בדיקה מקיפה של מערכת העצבים.

    בבדיקה נוירולוגית מקיפה אנו בודקים גם את מערכת העצבים המרכזית (מוח וחוט השדרה) וגם את מערכת העצבים הפריפרית (העצבים שיוצאים מהמוח ומחוט השדרה והמעצבבים את איברי הגוף), ולאחר מכן מסווגים את מיקום הבעיה או הלקות. בבדיקה הנוירולוגית שערכנו לבוני נמצא כי האישונים של בוני היו שווים בגודלם והגיבו לאור באופן תקין, רפלקס המצמוץ, כתגובה למגע בזווית העין (רפלקס פלפברל) היה תקין, וכן תגובת מצמוץ לקירוב היד לעין היתה תקינה (תגובת מנאס). למרות שבוני הדגימה תחושת כאב טובה בכל ארבע הרגליים, כלומר, היא הגיבה לגירוי של כאב חזק, בוני לא היתה מסוגלת להזיז אותן וגם לא את צווארה. נראה היה כי שריריה רפויים לחלוטין. הרפלקסים שבודקים את עצבוב הגפיים היו חסרים (רפלקס משיכה ורפלקס פטלה), וכשלחצנו על עמוד השדרה שלה לא הפגינה בוני כאב.

    בתום הבדיקה הנוירולוגית, ההערכה היתה כי בוני סובלת משיתוק רפה, אשר מעיד על מחלת עצבים פריפרית. 

    ערכנו לבוני בדיקות דם כלליות כמובן, ובהן לא נמצאו מדדים חריגים. צילומי בית חזה שערכנו לבוני על-מנת לשלול התרחבות ושט (מגה-אזופגוס), אשר יכולה להתלוות למחלות עצבים פריפריות, הדגימו וושט בגודל תקין ונורמלי.

    הסברנו לבעלים של בוני שמחלות עצבים מסוג זה גורמות לחולשת שרירים כללית וכי יש להן נטייה להידרדר במהירות. אחת הסכנות במחלות מהסוג הזה, היא שבמידה והעצבים שמעצבבים את מערכת הנשימה נפגעים, בעל החיים יפסיק לנשום, ומכאן החשיבות של אבחון מהיר וטיפול מדויק. כמו כן, הוסבר, שלצערנו, לא לכל המחלות מקבוצה זו קיים טיפול.

    הבעלים המסורים של בוני לא היססו לרגע והיו נכונים לבצע את כל הבדיקות הנדרשות. בשלב זה נלקחו מספר מבחנות של דם אשר נשלחו למעבדות חיצוניות בארץ ובחו"ל לצורך אבחון הגורם הראשוני שגרם למצבה של בוני.

    עד לקבלת התשובות הבעלים הונחו לדאוג למצע רך לשכיבה, להפוך את בוני כל מספר שעות כדי למנוע פצעי לחץ, לעשות פיזיותרפיה בארבע הגפיים מספר פעמים ביום על-מנת למנוע את ניוון השרירים, לדאוג לריקון השלפוחית ולהגיינה כללית. הומלץ לא להתחיל טיפול תרופתי לפני אבחנה סופית מכיוון שכל מחלה דורשת טיפול שונה וטיפול שאינו מתאים יכול אף להזיק.

    לאחר שלושה ימים התקבלו מרבית תשובות המעבדה והגורם הראשוני שגרם לבעיה של בוני התגלה. נשללו מחלות כמו תת פעילות של בלוטת התריס ומיאסטניה גרביס, ובוני אובחנה כסובלת מנגיעות בטפיל בשם טוקסופלזמה. טפיל הטוקסופלזמה הוא טפיל חד תאי ונפוץ מאוד, השייך לקבוצת הפרוטוזואה, אך לרוב נגיעות בו היא אסימפטומטית, והוא אינו גורם למחלה פעילה. ההדבקה בטפיל מתבצעת באמצעות אכילה של צואה נגועה או של בשר נגוע ולא מבושל. טפיל הטוקסופלזמה מוכר אולי יותר בהקשר של נגיעות בחתולים, ופחות מאובחן כגורם מחלה בכלבים, היות וחתולים הם גם פונדקאי הביניים וגם הפונדקאים הסופיים של הטפיל, אך, כאמור, גם כלבים ובני אדם, הנחשבים כפונדקאי ביניים בלבד של טפיל הטוקסופלזמה, יכולים לפתח סימני מחלה. בנגיעות של טוקסופלזמה בכלבים הסימנים הקליניים העיקריים הם סימנים הקשורים למערכת העצבים ולשרירים, בדיוק כמו במקרה של בוני, אך יכולים להיות סימנים קליניים נוספים כמו שלשולים, הקאות, חוסר תיאבון, חום, צהבת, הגדלה של בלוטות לימפה, פגיעה בראיה ואפילו סימנים עוריים. 

    בוני התחילה לקבל טיפול אנטיביוטי מתאים בקלינדמיצין פעמיים ביום, ולאחר שבוע הגיעה לביקורת כשהיא הולכת בכוחות עצמה! אמנם היא עדיין לא חזרה לפעילות מלאה, אך התגובה לטיפול היתה מהירה ומרגשת. זה היה לא פחות מלא יאומן! חשוב להבין כי במקרים מסוימים הטיפול בטוקסופלזמה עשוי להיות טיפול מאוד ממושך, אפילו על-פני מספר שבועות וחודשים, כמו במקרה של בוני, והבעלים שלה יחזרו לביקורות ולבדיקות דם חוזרות. רק כאשר רמת הנוגדנים בדם תראה כי הטפיל אינו פעיל - תוכל בוני להפסיק את הטיפול התרופתי. 

    חשוב לציין, שטיפול תרופתי בסטרואידים, המדכאים את מערכת החיסון, הוא אסור במקרה של נגיעות בטוקסופלזמה, גם לא במהלך המחלה הפעיל, וגם בכלבים שהחלימו קלינית - יש להיזהר מאוד משימוש בתרופות המדכאות את מערכת החיסון מחשש של חזרתיות והתפרצות של המחלה. 

    ומה ניתן לעשות כדי להימנע מהדבקה בטפיל הטוקסופלזמה? - יש להימנע מגישה של כלביכם לאכילת צואה ומאכילת בשר נא או כזה שאינו מבושל מספיק. היות וטוקסופלזמוזיס נחשבת כמחלה זואונוטית, כלומר כזו העוברת מבעלי חיים לבני אדם, ובין היתר, בעלת השלכות בריאותיות על נשים בהיריון, על עוברים ועל אנשים בעלי מערכת חיסון מוחלשת, הרי שיש לנקוט באמצעים היגייניים של ניקוי צואה באמצעות כפפות, שטיפת ידיים, וכמובן רצוי להימנע מאכילת בשר נא.

    כולנו מחזיקים אצבעות לבוני שתחזור לפעילות מלאה במהירות. לפי קצב ההשתפרות שלה – אנחנו מאוד אופטימיים. 

    עבור לתוכן העמוד