חתולים

    לא יאומן כי ישמע – סיפורה של החתולה בל

    בל והפוליפ

    בל, חתולת חצר מתוקה ומעוקרת בת 10, הגיעה אלינו למדי-וט בתלונה כי לאחרונה יורדת במשקל, ובשלושת הימים קודם להגעה סירבה לאכול. בבדיקה נראתה בל עירנית וחיונית, ואכן מעט רזה. בהאזנה לבית החזה נשמעו קולות לב ונשימה תקינים. במישוש בטני הרגישה הבטן מעט נפוחה אך לא עקב הצטברות נוזלים בחלל הבטן. מידי פעם נשמע קול שריקה עדין וחלש ממערכת הנשימה העליונה של בל בזמן שהכניסה והוציאה אוויר. 

    החלטנו לערוך לבל בדיקות דם, בהן הודגמה עלייה במדדי הכליות, עלייה, היכולה להצביע או על פגיעה כלייתית חריפה או על התייבשות חמורה, או על שילוב של השניים. מיד לאחר-מכן ערכנו לבל צילום רנטגן, שהיה מרשים במיוחד, בו נראה כי כל מערכת העיכול של בל, מהוושט ועד המעי הגס, כולל הקיבה והמעי הדק, מלאה בכמות גדולה של אוויר. כשניסינו להבין מה גרם לתופעה החריגה הזו, נמצאה הסיבה בבדיקת חלל הפה. בחלק האחורי של חלל הפה, באיזור המכונה לוע (retropharyngeal space), נצפתה מסה החוסמת את הכניסה לוושט שלא מאפשרת את המעבר של אוכל ומים למערכת העיכול, ואף אינה מאפשרת יציאה של אוויר עודף ממערכת העיכול. בנוסף, נראה היה כי המסה חוסמת באופן חלקי את הכניסה לקנה הנשימה. בחינה מדוקדקת של המסה הדגימה מסה חלקה על בסיס דמוי גבעול, העולה לכיוון החלל האחורי של האף (nasopharyngeal space). מסה מהסוג המתואר מתאימה למסה שפירה הנפוצה בעיקר בחתולים צעירים, וקרויה "פוליפ נזופרינגיאלי" (nasopharyngeal polyp).

    פוליפ נזופרינגיאלי הוא גידול שפיר, הצומח על-פי רוב באוזן התיכונה, והוא מאופיין כמסה המחוברת לרקמה באמצעות מבנה דמוי גבעול. לעיתים הפוליפ קורע את עור התוף וגורם לדלקת באוזן החיצונית, ולעיתים, הפוליפ עובר מהאוזן התיכונה דרך צינורית קטנה המחברת בין האוזן התיכונה ללוע הנקראת תעלת השמע (auditory tube). במקרים אלה, עלול הפוליפ ליצור גירוי בחלל האחורי של האף, וכתוצאה מכך לגרום לסימנים קליניים כמו עיטושים או עיטושים הפוכים (reverse sneezing). במקרים חריגים, בדומה לזה של בל, הפוליפ גדל וגדל עד כדי-כך שגרם לחסימה מלאה של הלוע ולחסימה חלקית של קנה הנשימה.

    הטיפול בפוליפ נזופרינגיאלי הוא תלישתו קרוב ככל האפשר למקורו. בכמחצית מהמקרים יש חזרתיות של הפוליפ, ובמקרים עקשניים במיוחד הטיפול כולל ניתוח מורכב שבו מסירים את הרקמה שגורמת להיווצרות הפוליפ באוזן התיכונה, איזור המוקף ומוגן על ידי הגולגולת.

    אבחנה של פוליפ נעשית על ידי המראה האופיני שלו, מיקומו, ושליחתו של הפוליפ לבדיקה היסטופתולוגית לאחר הסרתו.

    ובחזרה לבל - מיד לאחר בדיקת חלל הפה היא הוכנסה לחדר הניתוח, ולאחר שזוהה הפוליפ הוא אכן נתלש קרוב לבסיסו ככל שהתאפשר. ומה שקרה לאחר מכן, הוא כמעט לא יאומן כי יסופר, או, ליתר דיוק, לא יאומן כי ישמע. בדיוק באותו הרגע בו נותק הפוליפ והוצא מהרקמה, נשמע קול בריחת אוויר ממערכת העיכול, בדומה לקול הבוקע מבלון המתרוקן בבת אחת מהאוויר שבו. למעשה, בשיהוק אחד רועש וארוך שהרעיד את קירות חדר הניתוח שלנו יצא האוויר מהקיבה ומהוושט של בל. 

    בל התאוששה בהדרגה מההרדמה כשהיא שוהה אצלנו באשפוז ומקבלת טיפול תומך בנוזלים ותרופות לווריד. לאחר מספר שעות החלה בל לאכול בתיאבון. כשחזרנו למחרת היום על בדיקות הדם שמחנו לגלות כי מדדי הכליות חזרו לטווח הנורמה, דבר שהצביע על-כך כי מדדי הכליות הגבוהים של בל בהגעה היו תוצאה של התייבשות ולאו דווקא של מחלת כליות. בל המשיכה להשתפר בהדרגה עד שלבסוף שוחררה לביתה כשהיא אוכלת בתיאבון, מרגישה טוב ונראית הרבה יותר חיונית. בעליה של בל דיווח כי בל חזרה לעצמה, אוכלת, שותה ושמחה לחזור הביתה. 

    לא נותר לנו אלא לאחל לבל החמודה ולבעליה המשך רפואה שלמה, ונקווה שלא נראה חזרתיות של הפוליפ.

    עבור לתוכן העמוד