.jpg "מדי-וט")
נס או מדע בדיוני – על כלבה אחת שחזרה מן המתים
ד״ר שני שטיין והאחות ליז אלון
לולה, כלבה מעורבת ומתוקה בת שלוש וחצי שנים, הגיעה אלינו בחירום. כשהבעלים דיברה איתנו בטלפון והודיעה שהן בדרך אלינו, בכלל לא היה ברור ממנה כמה המצב חמור ומסוכן, ואנחנו הבנו את זה רק כשהיא הגיעה אלינו למרפאה, כשלולה כבר התמוטטה באוטו בדרך אלינו.
אז לולה הגיעה על הידיים של הבעלים, כשהיא שוכבת על צידה, מה שמכונה בעגה מקצועית ׳לטרלית׳, אפטית, לא מגיבה, כמעט בלי הכרה, ועם חום כל-כך גבוה שנראה היה שתיכף המדחום מתפוצץ. בנוסף, היא היתה ציאנוטית, כלומר, בעלת ריריות בצבע סגול, המצביעות על-כך כי יש לה קושי בחימצון וכי היא אינה מקבלת אספקת חמצן סדירה. הבעלים של לולה סיפרה שלולה והיא בילו בים זמן רב בשעות הצהרים, וכשהן חזרו הביתה, היא הבחינה כי לולה היתה קצת שקטה יותר מהרגיל ונראתה עייפה, אך כמה שעות אחר-כך לולה התמוטטה בבית, ואז אחר-כך הצליחה להיעמד מעט, וזה היה הרגע שהבעלים התקשרה לחירום שלנו ואמרה שהיא בדרך אלינו. במהלך הנסיעה התמוטטה לולה פעם נוספת.
היה ברור שלולה הגיעה אלינו במצב של שוק כתוצאה ממכת חום. מיד בהגעתה חוברה נולה לנוזלים והוכנס לה צינור קנה (טובוס) כדי לנסות להוציאה ממצב השוק בו היתה באמצעות הגברת הפרפוזיה לרקמות של נוזלים במתן ורידי ושמירת דרכי אוויר פתוחות לחמצן באמצעות הטובוס. ואז זה קרה. עוד לפני שהספקנו להריץ ללולה בדיקות דם לולה איבדה דופק ונשימה, כלומר, עשתה דום לב, ואז החלה לעבור החייאה מלאה, כשהיא מונשמת באופן ידני ומבוקר. זה לא קל להנשים ככה בקצב עם הידיים שעה שלמה. יש להחליף ידיים כי המאמץ הפיזי המתמשך הוא בלתי אפשרי לאדם אחד. שעה שלמה של הנשמות, של לחיצות בית חזה בקצב, של תרופות, של קרב אמיתי על חייה של לולה. הפלא התרחש כשלולה חזרה לנשום באופן עצמאי אחרי כמעט שעה, שזה היה לא יאומן בפני עצמו, היות וזהו פרק זמן יחסית ארוך להצלחה בהנשמה ובהחייאה. אך מה שהיה מדהים עוד יותר, וכן, אין מילה אחרת לתאר את זה אלא רק כנס - נס שהתרחש אחרי שעה אחת נוספת בלבד – לולה רבצה והגיבה לסביבה.
ד״ר שני שטיין וליז אלון האחות, שלא עזבו את לולה לשניה אחת, היו ללא מילים. אנחנו מצטטים חלק מהתיאורים שהן כתבו וסיפרו לנו, שאר הצוות, על כל מה שקרה עם הגעתה של לולה: ״בחיים לא קרה לי דבר כזה״, ״בחיים לא שמעתי על מקרה כזה, אפילו לא בזמן הלימודים וההתנסות בחירום״. ״אנחנו בעצם היינו בשוק כשלולה ככה התייצבה וחזרה לעצמה, ובסופו של הטיפול וההשגחה חזרה הביתה״. ״זה היה פשוט מטורף, והאמת, כל-כך מרגש, גם המלחמה על החיים שלה מצד הבעלים שלה, שפשוט לא ויתרו״. ״משהו בתוכי בער בי כשהתחלנו לעשות את ההחייאה, ואמרנו שאנחנו לא מוותרות עליה״. ״זה היה מדהים לראות את זה – כל סימן של חזרה שלה אל עולם החיים – ריגש אותנו וגם היינו בהלם - החל מנשימות חלשות ראשוניות עצמאיות, שלא היינו בטוחות שזה בכלל אמיתי, ואז הדופק, מצמוץ עיניים, נשימה עצמאית שהפכה יציבה וברורה, בהמשך גם תגובה לגירוי כאב ותזוזה של הגפיים, ואז שרירי הפנים והבעות הפנים, כשאנחנו מבינות שלולה באמת מסתכלת עלינו ושומעת אותנו אבל עדיין לא יכולה להתרומם, ועד אותו הרגע שהיא התחילה להרים גם את הראש״.
כל העת הזו היו בעליה של לולה צמודים אליה ולא הפסיקו לרגע לדבר אליה, ולהשמיע לה בכוונה קולות, ועשו פעולות, אפילו כאלה שהיא פחות אוהבת בשגרה, והכל כדי ׳להרגיז׳ ולעורר אותה. הכל, הכל כדי לגרום לה לסטימולציה שתחזור אלינו חזרה וגם תישאר איתנו.
כבר כתבנו לא פעם שאין כמו בבית, ולכן אחרי שלולה התייצבה היא הלכה הביתה. הבעלים המאושרים שלה דיווחו שלולה מתקדמת כל יום עוד ועוד, ואנחנו - גם מאושרים וגם לא מפסיקים לדבר על לולה, כלבה שממש חזרה מן המתים, עשתה את הלא יאומן, ולנו גרמה לחשוב שוב על מה שאנחנו עושים ביומיום המקצועי שלנו, על הקצוות של חיים ומוות, בריאות וחולי, על צער וכאב אבל גם על אהבה, שמחה ואמונה - להאמין שיש גם ניסים בנוסף על כל הפעולות המקצועיות שלנו. מסתבר שניסים אף פעם לא מזיקים.
זהו סיפורה הלא שגרתי של לולה, ואם אתם רוצים להעמיק יותר ולקרוא על מכת חום, מוזמנים להיכנס לקישור על מכת חום.
