.jpg "מדי וט")
Atopic Dermatitis – דלקת עור אטופית או אסטמה של העור
דלקת עור אטופית היא מחלת עור אלרגית נפוצה הגורמת לדלקת וגירוד ובעלת רקע גנטי, ועל פי רוב הסימנים הקליניים מופיעים עקב חשיפה לאלרגנים סביבתיים. בין האלרגנים הנפוצים ניתן למנות את קרדית אבק הבית, אבק, אבקנים, חרקים, עובש, דשא, עשבים, שיער, קשקשים ועוד. האלרגנים יכולים לחדור דרך מערכות הנשימה, העור והעיכול, ומעוררים תגובה דלקתית אלרגית בגוף.
על פי רוב מופיעים הסימנים הקליניים של דלקת עור אטופית בחיות המחמד בגילאי ביניים (70% מהמקרים בין גיל חצי שנה לשלוש שנים). לעיתים קרובות המחלה עונתית, ולרוב הסימן הקליני הראשון הוא גירוד בעקבותיו יש פריחה בגוף.
מקומות הגירוד האופייניים כוללים את כפות הרגליים, הפנים, הבטן, בית השחי, המפשעות והאוזניים. מיקום הגירודים העוריים מקביל לאלה הנגרמים כתוצאה מאלרגיה למזון, ומכאן הקושי באבחון בין השניים. תוצאת הגירודים מביאה לסימנים קליניים נוספים כמו היפרמיה (אדמומיות), אלופציה (התקרחות), היפרפיגמנטציה (השחרת העור) וליכניפיקציה (עיבוי העור). עקב הפגיעה בעור כתוצאה מהגרד, עלולות חיות המחמד להיות חשופות לזיהומים עוריים מחיידקים או משמרים. לפעמים, ניתן לראות במקביל לגרד גם דלקות עיניים ואוזניים. בחתולים הסובלים מאטופי, הגירוד העיקרי הוא באזורי הפנים, הצוואר והאוזניים. באזורים אלו ניתן לראות פוסטולות (לקויות עוריות), קרסטים, (גלדים) וקרחות.
כיצד מאבחנים דלקת עור אטופית?
האבחון של דלקת עור אטופית מורכב, ובמהלכו יש צורך לשלול את כל הגורמים הנפוצים האחרים שיכולים לגרום לסימנים דומים, כגון: רגישות לפרעושים, אלרגיה למזון, נגיעות בפרזיטים עוריים וזיהומים. רק לאחר שכל אלה נשללו, או אז ניתן לקבוע שמקור הסימנים והגורם להם הוא דלקת אטופית של העור. בשלב זה לא ניתן עדיין לדעת לאיזה אלרגן או מספר אלרגנים חיית המחמד רגישה.
ניתן לבצע בדיקת דם, הבודקת מספר רב של אלרגנים נפוצים, ואשר מפרטת בתוצאותיה לא רק את מספר האלרגנים אליהם רגישה חיית המחמד אלא גם את עוצמת הרגישות לגורמים אלרגנים נפוצים שונים. בדיקה זו נעשית במקרים קשים, בהם יש צורך לטפל בצורה של היפוסנסיטיזציה לגורם האלרגי העיקרי. כלומר, הטיפול מתבצע על-ידי חשיפה הדרגתית של חיית המחמד לגורם האלרגי כדי להקטין באופן הדרגתי את תגובת הגוף לאותו אלרגן. בדיקה נוספת שניתן לבצע, ופחות נפוצה כיום, היא בדיקה אינטרדרמלית (עורית) לתגובה לאלרגנים הנפוצים. במהלך הבדיקה האינטרדרמלית מחדירים לעור אלרגנים שונים ורואים מי מהם מעורר תגובה, ובאיזו עוצמה.
מהו הטיפול לדלקת עור אטופית?
1. הטיפול היחיד הספציפי למחלה הוא הימנעות מהגורמים האלרגנים הבעייתיים במידה וידוע שיש רגישות לאלרגנים שניתן להימנע מהם (לאלו שמביננו שראו סיינפלד אז babble boy הוא כמובן פתרון קיצוני לבעיה). לדוגמה, אם חיית המחמד רגישה לפריחה של עצי הדר, ננסה להימנע מלשתול עצי הדר בגינה. בעזרת הטיפול בהיפוסנסיטיזציה ניתן להקל על הסימנים עצמם. טיפול זה מבוצע רק במקרים קשים בהם יש פגיעה באיכות חיי בעל החיים לטווח ארוך (מעל 4 חודשים). הטיפול מתבצע באמצעות זריקות הניתנות על ידי בעליה של חיית המחמד המאובחנת וכולל הזרקות במינון עולה של מספר אלרגנים הנפוצים הגורמים לרגישות באמצעות פרוטוקול טיפולי המותאם לכל חיית מחמד באופן פרטני. קביעת האלרגנים, להם רגישה חיית המחמד, נעשה על פי פירוט התוצאות המתקבל בבדיקת הדם לסוגי האלרגנים הנפוצים השונים.
2. טיפול נוסף מסתמך על תאוריה הגורסת שישנו סף אלרגיה (Threshold phenomenon). התגובה האלרגית נגרמת מהצטברות גורמים אלרגיים שונים (summation of effects) עד שיש הגעה אל סף אשר מעליו נראים הסימנים הקליניים. כלומר, כל בעל חיים אלרגי סובל, למעשה, ממספר גורמים אלרגיים במקביל. לכל גורם אלרגי (פרעושים, מזון, אטופי וכו') משקל שונה ליצירת הסף של הסימנים הקליניים, והצטברות של כל הגורמים ביחד מאפשר את המעבר מעל הסף הזה. לפיכך, הטיפול של בעל חיים אלרגי חייב לכלול גם טיפול בגורמי אלרגיה נוספים, טיפול אינטנסיבי ויעיל נגד פרעושים (אמפולות, טבליות לעיסות, קולרים וריסוס) ושינוי הזנה למזונות היפואלרגניים (לבעלי חיים רגישים).
3. טיפול סימפטומטי אשר אינו מהווה טיפול ישיר נגד האלרגיה אלא מטפל בגרד, שהוא אחד מסימני האלרגיה כגון:
סטרואידים במינון נמוך - לדיכוי התגובה הדלקתית, טיפול שהוא בעל פעולה מהירה.
אנטי היסטמינים – עוזרים בעיקר בשילוב עם סטרואידים, מעוררים תגובה אנטי-דלקתית סינרגיסטית ומונעים שחרור של היסטמין, אחד המתווכים העיקריים בתגובת הגירוד.
ציקלוספורין A – גורם לדיכוי התגובה הדלקתית. ניתן על פי רוב בשילוב עם תרופות נוספות. לציקלוספרין פרק זמן יחסית ארוך עד שמתחיל להשפיע (כחודש ימים), והוא אפקטיבי בטיפול בדלקת עור אטופית בעיקר בחתולים.
אפוקוול – טיפול בתרופה חדשה יחסית ומבטיחה, הניתנת דרך הפה בכלבים בלבד, ופועלת במנגנון המעכב וחוסם מספר מדיאטורים מעוררי דלק מקשירתם לקולטנים (רצפטורים) בתא. טיפול זה יותר ספציפי מהתרופות שהוזכרו קודם לכן (סטרואידים, אנטיהיסטמינים וציקלוספורין A) אך הוא פחות ספציפי מהטיפול באמצעות ציטופוינט, שיוסבר בסעיף הבא. פעילותו של הטיפול באפוקוול מהיר מאוד - תוך שעה עד ארבע שעות לאחר המתן. ניתן לתת אפוקוול רק מגיל שנה, וקיימות מספר מגבלות במתן בכלבים עם בעיות רפואיות נוספות.
ציטופוינט - טיפול באימונותרפיה, בכלבים בלבד, הפועל באמצעות נוגדנים ספציפיים (מונוקלונליים) המכוונים כנגד interleukin-31, המוכר כאחד מגורמי המפתח לגירוד, ומנטרלים אותו. ציטופוינט ניתן פעם בחודש בזריקה תת עורית. בניגוד לאפוקוול, אין מגבלה לטפל בציטופוינט במידה וקיימת מחלת רקע וניתן להזריקו בכל גיל. משך פעילותו חודש עד חודשים.
מקלחות רפואיות - באמצעות שמפו בעל תכולת אלוורה, שיבולת שועל או חומרים מאלחשים, המפחיתות את העומס האלרגני (מורידות פיזית אלרגנים מהעור), מאלחשות את קצוות העצבים בעור ומספקות לחות והגנה לעור.
תוספי חומצות שומן אומגה 3 ו-6 - הניתנות בכדורים או באמפולות הנספגות בפרווה.
תוספי חומצות שומן אומגה 3 ו-6 - הניתנות בכדורים או באמפולות הנספגות בפרווה.
סיכום
דלקת עור אטופית היא מחלת עור אלרגית שאינה חולפת. הטיפול בה מתבצע במשך כל משך חייה של חיית המחמד. באמצעות הטיפול ניתן להשקיט ולהחליש את הסימנים הקליניים ואת חוסר הנוחות. כל בעל חיים מגיב בצורה שונה לטיפול ולכן יכולים להיות שינויים בפרוטוקולי הטיפול כתגובה לטיפול. יש לצפות כי בכל מהלך הטיפול תהיינה עליות וירידות במחלה ולעיתים יהיה צורך לתמוך עם תרופות נוספות.
