.jpg "מדי וט")
זהו עצם העניין, לא, זה ציסטה בעצם הטאלוס בכלבה
ד״ר שירלי פורמנסקי, מומחית ברפואת כלבים וחתולים, (DABVP (C/F
סיסיליה, כלבה חמודה, מעוקרת, מעורבת גדולה, בת 6 שנים, הגיעה לבית החולים בתלונה של צליעה חוזרת בגפה שמאל אחורית. כחצי שנה קודם לכן, הגיעה סיסיליה עם תלונה של צליעה באותה הגפה ללא עדות לנפיחות, שבר או כאב בעצמות הארוכות ו/או במפרקים, והיא הגיבה תוך מספר לימים לטיפול בשיכוך כאבים אנטי דלקתי והצליעה עברה לחלוטין.
בדיקה פיזיקלית של סיסיליה היתה תקינה למעט צליעה חריפה, עד כדי אי נשיאת משקל בגפה שמאל אחורית. בדיקה אורתופדית מקיפה הדגימה כאב ממוקד למפרק הקרסול, עם עיבוי ונפיחות של המפרק ללא עדות לבצקת.
אבחנות מבדלות אפשריות לממצאים בבדיקה הפיזיקלית כוללות, בין היתר, טראומה, תהליך גידולי, תהליך זיהומי, תהליך דלקתי/ניווני ועוד.
המלצנו לבעליה של סיסיליה לבצע צילומי רנטגן של מפרק הקרסול של גפה שמאל וגם למפרק הקרסול של הגפה הנגדית לצורך השוואה. צילומי הרנטגן של סיסיליה התבצעו תחת טשטוש על-מנת לוודא כי לא תזוז בעת ביצוע סדרת צילומי הרנטגן. מפרק הקרסול מורכב ממספר עצמות, שאינן גדולות, וחשוב לבצע צילומים מדויקים על-מנת להעריך את הצילום באופן המיטבי. תוצאות צילומי הרנטגן לא הצביעו באופן מובהק על הסיבה לצליעה, לכאב ולנפיחות, אלא הראו מעט שינויים ניווניים ועדות לנפיחות של המפרק.
הסברנו את תוצאות צילומי הרנטגן לבעליה המסורים והמודאגים של סיסיליה, והמלצנו להם על ביצוע סריקת סיטי לאזור המפרק, והם הסכימו להמשיך בתהליך האבחון. מסורים כבר אמרנו...
עוד באותו היום, הוכנסה סיסיליה לסריקת סיטי בהרדמה כללית, שכללה גם סריקה עם הזרקה של חומר ניגוד. פענוח תוצאות בדיקת הסיטי הצביע, להפתעתנו, על ציסטה בתוך עצם הטאלוס, המכונה בעברית עצם הערקום, אחת מעצמות מפרק הקרסול. בנוסף, נמצא קו שבר מזערי באותה העצם מכיוון החלק המדיאלי (הפנימי) שלה.
כולנו מכירים את המונח ציסטה – מין שק סגור עטוף בתוך מעטפת רקמה. במרבית המקרים הציסטה מכילה נוזלים, אך במקרים מסוימים היא עשויה להכיל חלקי רקמה, נוזל דמי או הרחבה של כלי דם. ציסטה עשויה להתפתח בהרבה רקמות בגוף, אך אנו לא נתקלים בהן הרבה בעצמות, והן נחשבות לממצא מאוד לא שגרתי.
ציסטה בעצם יכולה להיות מסווגת תחת מספר קטגוריות כמו ציסטה פשוטה ויחידה בעצם אחת, שתכולתה נוזלית ואשר המעטפת שלה עשויה מרקמת חיבור. קיימות ציסטות המערבות מספר עצמות. ציסטה בעצם יכולה להיות גם חלק של מפרצת של כלי דם, ואנו חששנו מאפשרות כזו בגלל החשש לבעיית דימום במקרה כזה. סוג נוסף של ציסטה מסווג על פי מיקומו בעצם, כאשר היא נמצאת ממש מתחת לסחוס המפרקי (subchondral), ורק כדי להראות עד כמה זה נדיר, הרי שיש רק דיווח אחד בספרות המקצועית הווטרינרית על סוג של ציסטה מהסוג הזה בכלב. לפחות ״עד עצם״ כתיבת מאמר זה...
מרבית הציסטות נמצאות בעצמות הארוכות של הגפיים ולאו דווקא במרכז העצם אך לא רק. קיימים דיווחים גם על ציסטות בעצמות האגן וגם, כמו במקרה של סיסיליה, על ציסטות בעצמות קטנות יותר של הגפיים, כמו עצם הטאלוס.
הסיבה להיווצרותן של הציסטות השונות בעצמות אינה ברורה, ומרבית הציסטות נחשבות לממצא שפיר ולא ממאיר. ציסטות בעצם מאובחנות יותר בכלבים צעירים מגזעים גדולים, כמו סיסיליה, אך גם מאובחנות בכלבים מבוגרים מגזעים קטנים, וציסטות דווחו אפילו בחתולים. כלבים מגזע דוברמן פינצ׳ר ידועים, באופן יחסי, בנטייה לייצר ציסטות המערבות מספר עצמות, דבר המצביע על אפשרות של מעורבות תורשתית בגזע זה.
קיימים כלבים עם ציסטות בעצמות אשר אינם מראים סימנים קליניים בכלל או שהסימנים אינם חריפים. במקרים כאלה, הטיפול על פי רוב אינו בהכרח ניתוח אלא מעקב כדי לוודא שהציסטה היא סטטית ואינה מתקדמת וגדלה. במקרה של סיסיליה, בגלל הסימנים הקליניים הברורים של כאב, צליעה ונפיחות, ובגלל המעורבות של שבר שנגרם, ככל הנראה, כתוצאה מהתקדמות של תהליך אובדן העצם בתוך הציסטה, הוחלט על ניתוח.
לניתוח ציסטה יש מספר מטרות, ביניהן, אבחון סופי של תכולת הציסטה ורקמות מעורבות נוספות, במידה וישנן, ניקוי חלל הציסטה שבתוך העצם, מילוי חלל הציסטה בשתל עצם, הנלקח מאותו בעל חיים, על-מנת לחזק את העצם כדי למנוע קריסה של כל המפרק כתוצאה מחוסר בעצם, ייצוב המפרק במידת הצורך באמצעים נוספים כמו קיבוע חיצוני, והקלה בכאב, בנפיחות ובדלקת.
כאמור, סיסיליה הוכנסה לניתוח בהרדמה מלאה, כשהגישה למפרק התבצעה מהצד הפנימי של מפרק הקרסול בגובה קו השבר שהודגם בסיטי. המפרק נחשף בזהירות על-מנת לא לפגוע בגידים, עצבים וכלי דם, והגישה לציסטה נערכה דרך קו השבר ללא צורך לקדוח במקום נוסף בעצם ליצירת גישה לחלל הציסטה. בכך, גם לא איבד המפרק מיציבותו ולא היה צורך בקיבוע חיצוני. חלל הציסטה נוקה וגורד, ותכולתו נשלחה להיסטופתולוגיה. בנוסף, חלק מאחד הגידים, שנראה מעובה ועבר שינוי צבע, נשלח אף הוא לבדיקה. לאחר שנוקה חלל הציסטה וגורד ביסודיות, הוא מולא בשתל של עצם ספוגית, שנלקח מהשוק השמאלית. שדה הניתוח נשטף ביסודיות ונסגר בצורה רוטינית. בתום הניתוח נערכו צילומי רנטגן שהדגימו תוצאה משביעת רצון, והרגל נחבשה בחבישה רכה. סיסיליה נשארה לאשפוז ליממה נוספת לצורך המשך קבלת טיפול שכלל נוזלים, שיכוך כאבים, אנטיביוטיקה והשגחה, ושוחררה לביתה עם הנחיות שחרור, טיפול תרופתי ומעקב.
תוצאות ההיסטופתולוגיה של הרקמות שנשלחו לבדיקה הצביעו על תהליך דלקתי כרוני, המתאים לתהליך של דלקת מפרקים ניוונית של המפרק. במעקבים חוזרים, חתך הניתוח נראה היה תקין וסיסיליה החלה לעשות פיזיותרפיה פסיבית וגם קיבלה הנחיות לביצוע פיזיותרפיה אקטיבית של צורת ההולכה שלה, והיא החלה לחזור ולשים משקל על הרגל לאחר כשבועיים. אנו ממשיכים במעקב אחר התקדמותה של סיסיליה ומאחלים לה החלמה שלמה.
