מדי וט

    עכברת – חיידק קטן, מחלה גדולה

    עכברת

    עכברת, או בשמה הלועזי לפטוספירוזיס, היא מחלה זיהומית בעלת תפוצה עולמית, שלאחרונה עלתה לכותרות גם בארץ לאחר שדווחו מקרים לא מעטים של הדבקה באנשים במספר נחלים ומקווי מים ברמת הגולן. 

    מהו גורם המחלה?
    מחלת העכברת היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי חיידק פתוגני גרם שלילי בעל צורה סלילית ואיבר תנועה המכונה שוטון, בשם לפטוספירה - Leptospira. המחלה נחשבת למחלה זואונוטית, כלומר מדבקת לבני אדם, ובעלת חשיבות לבריאות הציבור, והיא מועברת, על פי רוב, על ידי חולדות ומכרסמים קטנים אחרים, המכונים מאחסנים, ומכאן שמה. לחיידק הלפטוספירה זנים רבים, ובארץ מוכרים חלק מהם. החיידקים אוהבים לחיות במקורות בהם יש שילוב של תנאי לחות, חום וסביבה בסיסית, והם בעלי עמידות גבוהה בסביבה שכזו, כך שבמקומות בהם יש מקור מים עם תנועה איטית יש סבירות גבוהה להימצאותם, כפי שהתרחש במקורות המים בגולן. 

    כיצד נדבקים במחלה?
    בני אדם ובעלי חיים נחשבים הן למאחסנים והן לנדבקים אקראיים לגבי סרוברים (סיווג מעבדתי אימונולוגי) ספציפיים של חיידק הלפטוספירה. בעלי חיים, כמו כלבים וחתולים, אך גם בקר, חזירים וסוסים, נדבקים בלפטוספירה דרך מגע ישיר או עקיף עם שתן מזוהם של בעל חיים נגוע וחולה, אך גם דרך נשיכה על ידי חולדות ומכרסמים, או על-ידי אכילת בעל חיים נגוע. חתולים פחות רגישים להדבקה בחיידק הלפטוספירה ביחס לכלבים, וחתולי רחוב, הצדים עכברים הם בסיכון גבוה יותר לחלות. בבני אדם, דרך ההדבקה העיקרית היא דרך מגע עם מקור מים מזוהמים בשתן של בעל חיים נגוע באמצעות פצעים או חתכים בעור, אך גם שהייה ממושכת במים מזוהמים ונגועים יכולה לגרום להדבקה דרך עור בריא. בנוסף, מגע עם שתן של חולדות או אירוסולים (טיפות זעירות באוויר) של מים מזוהמים או שתן המגיעים למערכת הנשימה או העיניים כמו-גם מגע עם הפרשות כדוגמת נוזלי רחם במהלך המלטה של בעלי חיים הן דרך הדבקה נוספות. לכן, אנשים בעלי הסיכון הגבוה להדבקה הם אנשים העובדים עם בעלי חיים ומוצריהם והחשופים אליהם, כמו וטרינרים, עובדי משק בקר, עובדי בית מטבחיים ומדבירי מכרסמים. 

    מהו מהלך המחלה?
    לאחר שמגיע למחזור הדם, מתרבה חיידק הלפטוספירה במהירות רבה וגורם לדלקת בכלי הדם, ומשם מגיע לאיברים כמו כליות, כבד, טחול, מערכת הנשימה, מערכת הרבייה, מערכת העצבים ואף לעיניים. חומרת המחלה תלויה כמו בכל מחלה זיהומית בכמות החיידקים, באלימות (וירולנטיות) שלהם ובמערכת החיסון של המאחסן שלהם. זמן הדגירה הממוצע של המחלה נע בין 7-12 יום באדם ובבעלי חיים.

    האיבר העיקרי הנפגע בכלבים הוא הכליה. חיידק הלפטוספירה חודר לכליות, ולכן ניתן למצוא את החיידק בשתן של בעל חיים במשך תקופה ממושכת (כרונית) של שבועות עד חודשים לאחר הדבקה. החיידק שחי בתוך הכליה לא רק מופרש בשתן באופן קבוע ובכך גורם להדבקה, אלא גם גורם לנזק אנטומי בכליה ובכך מביא לנזק תפקודי ופגיעה ביכולת הסינון של הכליה. במקביל, מעורר החיידק, דרך מנגנונים אחרים, את מערכת החיסון לשחרור תאי דלקת ומדיאטורים דלקתיים הגורמים לפגיעה נוספת בכליה עד כדי מצב של אי ספיקת כליה. הכבד הוא האיבר השני העיקרי שנפגע, ופגיעה בו עלולה להביא לכשל תפקודי של הכבד.

    מהם תסמיני המחלה בבעלי חיים ובבני אדם?
    מגוון התסמינים בבעלי חיים רחב ונע בין מחלה ללא סימפטומים, דרך מחלה עם סימפטומים לא ספציפיים של חום, התייבשות, חולשה, או לחילופין, מחלה סוערת וחריפה (אקוטית) הכוללת כשל כליה או צהבת וכשל כבד, שלשולים הקאות, דימומים, פגיעה במערכות נוספות ועד למחלה כרונית ממושכת ואף עלולה להוביל למוות. 

    גם בבני אדם מגוון התסמינים רחב ונע בין מחלה ללא סימפטומים, דרך מחלה עם סימפטומים דמויי שפעת, או לחילופין, מחלה סוערת ואקוטית ועד למחלה כרונית ממושכת. בבני אדם לרוב יש שני שלבים למחלה: הראשון, דמוי שפעת עם חום, ולאחר שהחום יורד למשך מספר ימים, מגיע השלב השני בו החום חוזר ועולה. סימנים נוספים תלויים במערכת בה פוגע החיידק: תיתכן צהבת בפגיעה בכבד, כשל כליות בפגיעה כלייתית, דלקת קרום המוח בפגיעה במערכת העצבים המרכזית ועוד.

    כיצד מאובחנת המחלה?
    אבחון המחלה מתבצע באמצעות שילוב של ההיסטוריה של בעל החיים, הסימנים הקליניים, בדיקות דם ושתן ובדיקות ספציפיות לזיהוי החיידק כדוגמת בדיקות סרולוגיות, אימונולוגיות ו-PCR. תרביות שתן אינן יעילות לזיהויו של חיידק הלפטוספירה.

    מהו הטיפול במחלה?
    הטיפול במחלה מבוסס בראש ובראשונה על מתן אנטיביוטיקה הן בכלבים והן בבני אדם. חשוב מאוד לאבחן ולטפל כבר בשלבים המוקדמים של המחלה על-מנת למנוע ולהקטין, עד כמה שניתן, את הסיבוכים שלה. קונצנזוס של הקולג׳ הווטרינרי האמריקאי לרפואת פנים הוציא הנחיות לפרוטוקול טיפול מועדף ללפטוספירוזיס. במידת הצורך, ניתן טיפול תומך במערכות אחרות שנפגעו כמו כליה, כבד, מערכת העצבים וכו׳. מקרים קשים מטופלים עם מוצרי דם ואף בדיאליזה. 

    כיצד להימנע מהדבקה בלפטוספירה?
    כמו בכל מחלה חיידקית, הטיפול המונע הוא אחד המרכיבים בעלי חשיבות רבה במניעה, וניתן לעשות זאת במספר אמצעים:

    חיסון מונע נגד לפטוספירה: סדרת החיסונים לגורי כלבים והחיסון השנתי הניתן לכלבים, המכונים ״חיסון משושה״, שאנו ממליצים לחסן בו אחת לשנה, מורכב מחיסון נגד שש מחלות, ומכאן גם שמו, והוא ניתן כנגד ארבעה וירוסים נפוצים ושני זנים של חיידק הלפטוסיפרה. שני הזנים הם:

    Leptospira  canicola, המעורב יותר בגרימת כשל כליות.
    Leptospira icterohaemorrhagiae, המעורב יותר בגרימת כשל כבד.

    אין לאפשר לכלבים לשתות ממקורות מים אשר אינם מטופלים ועלולים להכיל שתן של בעלי חיים הנגועים בלפטוספירה.

    אין לאפשר מגע של כלבים וחתולים עם מכרסמים קטנים כדוגמת חולדות.

    מומלץ לבצע הדברה נגד חולדות ועכברים במידה ויש נגיעות רבה בסביבת המגורים.


    במידה ויש לכם שאלות נוספות לגבי מחלת העכברת או לגבי מועדי חיסון המשושה של כלביכם, נשמח לסייע ולתת מענה.

    עבור לתוכן העמוד