.jpg "מדי וט")
יפים יפים אך רעילים ומסוכנים – על שלושה צמחי גינה ובית רעילים במיוחד
ד״ר שירלי פורמנסקי, מומחית ברפואת כלבים וחתולים, (DABVP (C/F
בין כל מקרי ההרעלה שאנו רואים בבית החולים שלנו, אנו מטפלים גם בהרעלות הנגרמות בעקבות אכילת צמחים רעילים. צמחים רבים מוסיפים יופי ונוי לכל בית וגינה אך חלקם מאוד רעילים ומסוכנים לכלבים ולחתולים. אין אנו מתכוונים למנות את כל הצמחים הרעילים, לשם כך קיים מרכז המידע הזמין באינטרנט של ארגון ASPCA, אך מצאנו לנכון לכתוב על שלושה צמחים נפוצים מאוד, רעילים מאוד, ואשר את סימני ההרעלה שלהם אנחנו רואים אצלנו, והם: דקל ציקס, שיח ברונפלסיה, המכונה ״אתמול היום מחר״ ושושן צחור יחד עם מספר זנים נוספים של פרחי שושן.
דקל ציקס
דקל ציקס או ציקס מופשל אינו דקל למרות שמו אלא שייך למשפחת הציקסיים ומקורו ביפן. הציקס הוא עץ נוי, דו-ביתי, נפוץ ונמוך קומה שקצב צמיחתו איטי. מוכרים שלושה רעלנים בציקס, כשהעיקרי בהם הוא הציקזין, רעלן הגורם לפגיעה בכבד.
כל חלקי הצמח נחשבים רעילים, כאשר הצמח הנקבי, המכיל את הביציות (ולא את האבקנים) נחשב לרעיל יותר. הזרעים מכילים כמות מרוכזת של רעלן הציקזין, ואכילה של 2 זרעים בודדים מסוכנת וגורמת להרעלה.
סימנים קליניים של ההרעלה עלולים להופיע זמן קצר לאחר האכילה, ואף תוך רבע שעה מאכילתו ועל פי רוב הם יהיו סימנים הקשורים למערכת העיכול הכוללים שלשולים הקאות, חוסר תיאבון וריור. לאחר 48-72 שעות נוספות עלולים להופיע סימנים של כשל כבד חריף שבבדיקות דם מראים עליה באנזימי כבד וירידת בתפקודי הכבד, ומבחינה קלינית באים לידי ביטוי כצהבת, הימצאות דם בצואה כתוצאת מבעיות קרישה מהכבד, התייבשות, חולשה, מיימת (נוזלים חופשיים בחלל הבטן) ועד סימנים עצביים כמו אפטיות, רעידות, עוויתות, קומה ואף מוות.
.jpg "דקל ציקס")
ברונפלסיה קטנת עלים
ברונפלסיה קטנת עלים, ממשפחת הסולניים, שמקורה בדרום אמריקה, היא שיח נפוץ בגינות רבות, המכונה לא פעם ״אתמול היום מחר״ על שם צבעי פריחתה המרהיבה, כאשר כותרת הפרח מתחילה כסגולה (אתמול), הופכת ללוונדר (היום) ובהמשך ללבנה (מחר). שיח ברונפלסיה אחד יכול להכיל את כל שלושת צבעי הפרח והמראה אכן יפהפה. אך אל להתבלבל, היופי הזה טומן בחובו רעל מסוכן מאוד.
הסימנים הקליניים מופיעים מספר שעות לאחר אכילה, וכוללים בעיקר סימנים של מערכת העיכול כמו שלשולים והקאות וגם סימנים הקשורים לפגיעה במערכת העצבים המרכזית, היכולים לחקות הרעלת סטריכנין. לא פחות. אפילו אכילה של שני עלים עלולה לגרום להופעת הסימנים הקליניים של הרעלה. מספר רעלנים זוהו בצמח אך לא ברור איזה מהם הוא זה האחראי לסימנים העצביים. אחד מהרעלנים דומה בהשפעתו לזה של רעל הסטרכנין, ומכאן הזהות בסימנים הקליניים, וגם הסכנה ממנו.
.jpg "ברונפלסיה1")
שושן צחור
שושן צחור, הוא רק אחד מהזנים הרבים של שושן, השייך למשפחת השושניים, הידועים כרעילים מאוד לחתולים, ואנו נתייחס אליו, אך חשוב לזכור כי כיוון שיש זנים נוספים של שושן שהם רעילים, הרי שכל חשיפה של חתול לשושן, מכל סוג שהוא, מחייבת טיפול והתייחסות מתאימים. לא ידוע מהו הרעלן העיקרי בשושן צחור אך ידוע כי אפילו חשיפה לכמות קטנה באכילתו עלולה לגרום לכשל כליה חריף תוך 12-36 שעות, שבמקרים רבים אינו הפיך, ואף למוות תוך מספר ימים. היות ושושן צחור מזוהה עם חג הפסחא הנוצרי, הרי שהרעלות רבות בחתולים מדווחות בתקופה זו של השנה.
כל חלקי הצמח רעילים אך הפרחים הם הרעילים ביותר ואחריהם העלים. הפגיעה הכלייתית של הרעלן גורמת לפגיעה באזור הקרוי ״האבובית המקורבת״ של הכליה ומובילה לניוון שלה, וכתוצאה מכך לירידה במתן שתן עד לאי-מתן שתן ולכשל כליה חריף. במקרים מסוימים תיתכנה גם עוויתות ופגיעה משנית בכבד.
חשוב להזכיר, כי עד היום, התיעוד היחיד להרעלה של שושן צחור הוא רק בחתולים, ולא דווחה אפילו הרעלה אחת בכלבים שאכלו שושן צחור. מעניין לציין, כי לא ברור מה ״מושך״ חתולים בצמח זה, וגם בעלי חתולים, המודעים לרעילות החמורה של הצמח, והמרחיקים אותו מחתוליהם, מדווחים כי החתולים ממש מחפשים אותו בבית. מכאן, שמומלץ מאוד לבעלי חתולים, שלא להחזיק פרחי שושן צחור בבית בכלל גם במקומות מרוחקים ולא נגישים, כי חתולים, בדרכם הייחודית, יצליחו להגיע לכל מקום. ותאמינו לנו, אתם יכולים לסמוך עליהם שהם יצליחו...
הטיפול בהרעלות השונות של הצמחים האלה מונחה על עקרונות של מתן טיפול תומך באשפוז הכולל, בין היתר, טיפול בנוזלים, סילוק הרעלנים מהגוף באמצעים שונים, ותמיכה תרופתית ספיציפית במערכות השונות שנפגעו.
ההמלצה היא כי יש להתייחס לכל חשיפה ואכילה של צמח רעיל כמצב המסכן חיים, ולתת את הטיפול המתאים והאופטימלי במהירות האפשרית.
