מדי וט

    הרעלת קנביס בכלבים

    קנאביס וכלבים

    ג'יי, כלב בן 5, הגיע לבית החולים שלנו בתלונה שהוא מתנהג מוזר. הבעלים של ג׳יי סיפרו לנו שכשעה לפני ההגעה הם שמו לב ש"משהו לא בסדר" אצלו. כשהתחלנו לברר ולהבין מהבעלים מה קרה, הם סיפרו שבמהלך היום שלפני ההגעה ג'יי היה ממש כהרגלו, השתולל והיה שמח. הוא אפילו יצא עם הבעלים לטיול ארוך במהלכו הסתובב גם קצת בלי הרצועה, ובערך 40 דקות אחרי הטיול פתאום הוא היה נראה להם "מוזר", אפילו עייף, התהלך כמו שיכור, נבהל בקלות, ונראה שממש "נרדם בעמידה".

    בבדיקה הגופנית נראה שאכן ג'יי שקט יחסית וגם אטקסי, כלומר, הולך כמו שיכור. אישוניו היו מעט מורחבים אך מדדיו החיוניים כמו הדופק, הנשימה וטמפרטורת הגוף היו תקינים. הריריות שלו היו ורודות, והמישוש הבטני וגם קולות הלב והריאות היו תקינים לחלוטין. למעט האטקסיה, שהיא אותה ההליכה המתנדנדת שלו, והשינויים המנטליים של כלב שנראה ״נרדם בעמידה״, הבדיקה הנוירולוגית שלו הייתה תקינה. כלומר, נראה היה שהרפלקסים והעברת הממסר העצבי היו תקינים. 

    מיד לאחר הבדיקה הפיזיקלית בצענו לג׳יי בדיקות דם, שערכיהן היו תקינים ובטווח הנורמה.
    כעת, התמקדנו בשינויים המנטליים של ג׳יי וניסינו להבין מה מקורם. קיימות הרבה סיבות היכולות לגרום ולהביא לשינוי שכזה במצב המנטציה, כמו פגיעה בפרנכימת המוח, פגיעה בכבד או פגיעה חמורה בכליות, וגם הרעלות שונות.

    ההיסטוריה של ג'יי, שיצא לטיול והסתובב בלי השגחה, יחד עם הסימנים הנוירולוגיים הלא ספציפיים ובדיקות דם תקינות כיוונו אותנו לפגיעה שנגרמה מהרעלה, ולכן ביצענו לג׳יי בדיקת שתן לרעלנים שונים. ואכן, בדיקת השתן של של ג'יי היתה חיובית ל-THC, טטרה-הידרו-קנאבינול, שהוא המרכיב הפעיל במריחואנה או בחשיש. ככל הנראה, במהלך אותו הטיול הארוך מצא ג׳יי מריחואנה ואכל אותה.

    מריחואנה, חשיש, גראס או קנביס - כל השמות האלה מתייחסים לסם שהוא נגזרת של תפרחת צמח הקנביס. יש מעל 100 חומרים פעילים בצמח הקנביס, והנפוץ והמוכר ביניהם הוא ה-THC .THC הוא החומר הפעיל הנחשב הכי ״פסיכו-אקטיבי״, ומחקרים רבים בבני אדם מצאו שהוא בעל השפעה רבה בהפחתת בחילות ועירור תיאבון בחולי סרטן. הוא גם האחראי העיקרי לסימני ההרעלה בשימוש לא מבוקר בו בבני אדם ובאכילתו על-ידי כלבים וחתולים.
     
    חומר פעיל  נוסף מלבד ה-THC הוא ה-CBD, הקנבידיול, אך בניגוד ל-THC, נראה כי ל-CBD אין השפעה פסיכו-אקטיבית, ומחקרים בכלבים הראו שהוא עשוי גם לסייע בטיפול בכאב, בדומה לממצאים בבני אדם. 

    בעלי חיים נחשפים להרעלה בדרך כלל על ידי אכילת אחת הנגזרות של צמח הקנביס כמו חשיש (שלפעמים נראה ממש כמו קוביית שוקולד), גראס או מריחואנה באופן ישיר, אך גם "עישון פאסיבי" עלול לגרום לסימני הרעלה.

    הסימנים של הרעלת קנביס יכולים להיות קלים יחסית כמו אצל ג'יי, ובעל החיים יכול להראות בלבול, אטקסיה, אותה הליכת שיכור, ואישונים מורחבים, אך הסימנים הקליניים יכולים להיות חמורים יותר ויכולים לכלול היפראקטיביות, ריור, בחילות, הקאות וטפטוף שתן. במקרים הקשים ביותר עלולים להופיע גם סימנים עצביים כמו רעידות, עוויתות ואפילו עד הגעה למצב של קומה. להרעלה עלולות להיות גם השפעות על קצב הנשימה, הדופק, לחץ הדם וטמפרטורת הגוף. חומרת הסימנים הקליניים תלויה בכמות החומר אליו נחשף בעל החיים, משקלו של בעל החיים והרגישות הספציפית שלו ל-THC.

    הטיפול בהרעלת קנביס הוא בעיקרו טיפול תומך, אך במקרים בהם היתה החשיפה לרעלן בפרק זמן של עד שעה לפני ההגעה למרפאה, ועדיין אין סימנים קליניים, ניתן לעורר הקאה בבעל החיים, ובכך להיפטר ממרבית המריחואנה שנאכלה. הטיפול התומך כולל מתן נוזלים פיזיולוגיים בעירוי ורידי על-מנת למהול את הרעלנים שהגיעו למחזור הדם, וגם מתן של פחם פעיל לפה, שהוא חומר בעל יכולות ספיחה של הרעלנים ממערכת העיכול. חשוב לציין כי מתן פחם פעיל דרך הפה מתבצע רק בבעל חיים בהכרה וללא סימנים נוירולוגיים קשים. בנוסף, במקרים החמורים יותר ניתנות תרופות לפי מצבו של בעל החיים, כמו תרופות להעלאת לחץ הדם בבעלי חיים המגיעים עם לחץ דם נמוך, תרופות המורידות את קצב הלב בבעל חיים עם דופק מהיר ועוד, הכל בהתאם למצבו של בעל החיים. 

    לשמחתנו, הסימנים הקליניים של ג'יי היו יחסית קלים, והוא הגיב לטיפול בנוזלים ובפחם פעיל. ולמחרת היום, ג'יי כבר חזר לעצמו ושוחרר לביתו כשהוא שוב שמח וטוב לב. בעליו נשבעו שלא יתנו לו יותר להסתובב ללא השגחה. 

    ג'יי החלים מהר ויצא בקלות מהרעלת הקנביס, אך הרעלת קנביס עלולה להיות גם אירוע מסכן חיים. על-מנת להימנע ממנה, ובכלל מהרעלות נוספות, מומלץ לא לאפשר לכלבכם להסתובב ללא השגחה. ובמידה ואתם משתמשים בנגזרות קנביס מכל סיבה שהיא, יש לוודא שלבעלי החיים בבית אין גישה לקנביס, ואין חשיפה גם דרך ״עישון פסיבי״. ואם מעשנים, עדיף לעשן בחדר מאוורר היטב, וללוות את חברינו על ארבע אל מחוץ לחדר. ובכל מקרה, במידה וראיתם את בעל החיים שלכם אוכל בטעות מריחואנה או חשיש, או שהוא נראה לכם "מוזר", יש להגיע איתו ללא דיחוי למרפאה וטרינרית.

    עבור לתוכן העמוד