מדי וט

    אטופיק דרמטיטיס ובדיקות אלרגיה על קצה המזלג

    אטופיק דרמטיטיס

    "אטופיק דרמטיטיס", "אסטמה של העור" ו"אטופי" הם כולם שמות שנועדו לתאר מחלה אלרגית שמתפרצת בעקבות גורמים הנמצאים בסביבת בעל החיים, כמו אבקנים, עובשים, אבק וכדומה. מערכת החיסון של בעלי חיים הסובלים מאלרגיה, פועלת ביתר כנגד גורם חיצוני, שקרוי גם אלרגן. הסימנים הקליניים מופיעים לרוב, אם כי לא בהכרח, בשנים הראשונות לחייו של בעל החיים. הנטייה לפתח אלרגיה היא גנטית, אך התפתחות הסימנים הקליניים בפועל תלויה גם בגורמי סביבה שונים. במאמר זה נעסוק באבחון המחלה ובחלק מהטיפולים הקיימים בבעלי חיים.  


    כיצד מאבחנים בעל חיים הסובל מאטופיק דרמטיטיס?

    אבחון המחלה מתבצע על ידי סימנים קליניים מתאימים במקביל לשלילת גורמי אלרגיה נפוצים אחרים, כמו אלרגיה לפרעושים או אלרגיה למזון. הסימנים הקליניים הנפוצים בבעלי חיים הסובלים מהמחלה הם גירוד, אדמומיות בעור, דלקות אוזניים ולקויות עוריות שונות. סימנים אלה עשויים לפגוע באופן משמעותי באיכות החיים של בעל החיים וכמובן גם באלה של הבעלים המודאגים. 


    מה הן בדיקות אלרגיה?

    בדיקות אלרגיה הן בדיקות דם הבודקות את רמות הנוגדנים בדם כנגד גורמי סביבה שונים. ההנחה היא שבעל חיים האלרגי לגורם מסוים שנמצא בסביבה, לדוגמה אבק, יהיה בעל רמות נוגדנים גבוהות כנגד אותו הגורם. רבים נוטים לחשוב כי האבחון של האלרגיה מבוצע באמצעות בדיקות האלרגיה, אך למעשה בדיקות אלה, על אף שנמצאות בשימוש נרחב, אינן מסייעות באבחון המחלה שכן גם בבעלי חיים בריאים יכולות להימדד רמות גבוהות של נוגדנים לאלרגנים שונים.


    אם כך, למה נועדו בדיקות אלרגיה? 

    בדיקות אלרגיה נועדו לצורך התאמת טיפול. כלומר, רק כלבים וחתולים אשר אובחנו כסובלים מאלרגיה סביבתית על ידי הווטרינר, מבצעים את בדיקות הדם לאלרגנים השונים הנבדקים באותן הבדיקות. על סמך תוצאות הבדיקה המתקבלות, כאשר מתקבלת תשובה לאיזה אלרגנים ספציפיים בעל החיים רגיש,  יזמין הווטרינר את הטיפול המתאים לכל בעל חיים. הטיפול באלרגיה מבוסס על תמיסה אשר תכיל את אותם אלרגנים להם בעל החיים רגיש אך בריכוז נמוך. הווטרינר ילמד את הבעלים להזריק לבעל החיים את התמיסה בריכוזים הולכים וגדלים, אם כי תדירות ההזרקה הולכת ויורדת עם הזמן, ובכך, למעשה, ניתן "להרגיל" את מערכת החיסון של בעלי החיים שלא להגיב ביתר לאותם האלרגנים, הגורמים לתגובה האלרגית. טיפול זה, שנקרא גם "היפוסנסיטיזציה", הוא הטיפול היחיד שעשוי במקרים מסוימים "לרפא" את בעל החיים.
     
    היתרונות לטיפול היפוסנסיטיזציה ברורים, אך האם יש לטיפול גם חסרונות?

    חשוב לזכור כי יש מספר חסרונות לטיפול בהיפוסנסיטיזציה, וכי יש דברים שכדאי לקחת בחשבון לפני שמבצעים את בדיקות האלרגיה:

    1. יעילות הטיפול - אחוזי ההצלחה של טיפול זה נעים בין 60 אחוזים ל-70 אחוזים, ובמקרים מסוימים, ההצלחה של הטיפול היא חלקית בלבד, ויש צורך בטיפולים נוספים במקביל.
    2. השפעת הטיפול אינה מיידית, ויש להתמיד בטיפול למשך מספר חודשים עד שניתן יהיה להבחין בהטבה.
    3. עלות בדיקת הדם ותמיסת האלרגנים אינה זולה, ובעיקר בשלבים הראשונים של הטיפול בהם הזריקות ניתנות בתדירות גבוהה.
    4. הזרקה תת עורית עשויה לגרום לאי נוחות לבעל החיים, ועלולה להרתיע את הבעלים אשר צריכים להזריק את התמיסות.


    מהם הטיפולים האפשריים הנוספים מלבד טיפול בהיפוסנסיטיזציה?

    סוג נוסף של טיפול באלרגיה הוא טיפול סימפטומטי, כלומר, טיפול אשר מתמקד בתסמינים של המחלה, כמו גירוד, אדמומיות ולקויות עוריות שונות, אך הוא אינו מטפל בגורם עצמו. טיפול כזה עשוי לכלול תרופות אשר משפיעות על מערכת החיסון, כמו סטרואידים וציקלוספורין, וכן תרופות מדור חדש יותר כמו אפוקוול או זריקות של צייטופוינט. על היתרונות והחסרונות של טיפולים אלה רצוי לדון עם הווטרינר המטפל. בנוסף, הטיפול עשוי לכלול גם טיפולים חיצוניים כמו שימוש בשמפו רפואי, משחות, ותרסיסים שונים שנועדו להקל על הגירוד. התמהיל הטיפולי משתנה בין בעל חיים אחד לאחר, ויש חשיבות רבה למעקב וליווי של הווטרינר על-מנת להתאים את הטיפול היעיל ביותר עבור כל בעל חיים.

    לסיכום, הביטוי הקליני של אלרגיה שונה בין בעל חיים אחד לאחר, והטיפול בבעל החיים האלרגי עשוי להיות מורכב ודורש התאמות רבות. עם זאת, חשוב לזכור שעם טיפול נכון ניתן לחיות עם האלרגיה תוך שיפור משמעותי של הסימנים הקליניים ושמירה על איכות החיים. המפתח להצלחה הוא הידע המוענק לבעלים, כאשר יש הסברה והבנה של כל האפשרויות הטיפוליות, ולא פחות חשוב הם המעקבים אחר תוצאות הטיפול. לכל בעל חיים דרוש "תמהיל טיפולי" שונה, והמטרה היא להגיע לתמהיל המינימלי ביותר אשר יעניק לבעלי החיים את איכות החיים הטובה ביותר עבורו, וגם עבור שאר בני הבית.



    עבור לתוכן העמוד