מדי וט

    האם כלב יכול לשרוד בלי מוח?

    הידרוצפלוס
    לאחרונה הגיע אלינו כלב מעורב, זכר, בן שנתיים, שהתחיל להתנהג מעט מוזר. בעליו של הכלב התלוננו שהכלב מסוגל לבהות שעות בקיר ללא תזוזה, ואף החל להראות סימני חרדה והפרעות התנהגות נוספות. הבדיקה הפיזיקלית של הכלב היתה תקינה למעט העובדה כי ראשו של הכלב היה מעט גדול מהרגיל בפרופורציה למשקל הכלב וצורת גופו. 

    גם שאר הבדיקות המקיפות שנעשו, כמו בדיקות דם מלאות, היו תקינות ובתחום הנורמה. מכאן, עלה החשד לשינוי התנהגותי על רקע בעיה נוירולוגית שמקורה במוח, ולכן בוצעה סריקת ראש בעזרת מכשיר הסיטי שלנו.

    תוצאות סריקת סיטי ראש שהתקבלו השאירו אותנו חסרי מילים. במקום רקמת מוח צפופה, ומורכבת, המחולקת לאזורים אנטומיים נפרדים ואופייניים, התגלה כי חדרי המוח של הכלב, המכילים את נוזל המוח, התרחבו על חשבון רקמת המוח עצמה עד-כדי כך שדחקו את המבנים האנטומיים ואת המראה הטיפוסי של המוח ועוותו אותם לחלוטין. למעשה, סריקת הסיטי הדגימה בעיקר נוזל מוח כמעט ללא רקמת מוח. כך למשל, הצרבלום, המכונה גם המוח הקטן, והאחראי ללמידה ויסות עדין של תנועות מוטוריות ושיווי משקל, היה מעוות ומכווץ.

    האבחנה שהתקבלה מתוצאות סריקת הסיטי היתה חד-משמעית והיה ברור כי הכלב סובל ממצב הקרוי הידרוצפלוס, דבר שגם בהחלט מסביר את הסימנים הקליניים עליהם התלוננו הבעלים.

    אז מה זה, למעשה, הידרוצפלוס? 

    הידרוצפלוס, או, בעברית, מיימת המוח, היא מחלה שבה נוזלי המוח (CSF) או שמיוצרים בעודף, או שיש ירידה בספיגתם או שאינם יכולים להתנקז מהמוח ומחוט השדרה בצורה תקינה, וכך נוצר עודף נוזל במוח שאין לו לאן להתנקז, והגורם לעליה בלחץ התוך-גולגלתי. הידרוצפלוס קיים לא רק בכלבים אלא גם בחתולים.

    הידרוצפלוס היא מחלה בעלת שני מופעים:

    • המופע הראשון, והוא גם הנפוץ יותר, מכונה המופע המולד. במופע הזה, ההידרוצפלוס נוצר כתוצאה מפגיעה בהתפתחות התקינה של העובר או כתוצאה מפגמים גנטיים. 
    • המופע השני, מכונה המופע הנרכש, והוא נוצר בדרך כלל כתוצאה מחסימת הזרימה הנורמלית של נוזל חוט השדרה בעקבות תהליך תופס מקום כמו מסה, שיכולה להיות גידול, אבסס או גרנולומה, אך גם בעקבות תהליך זיהומי (ויראלי, בקטריאלי, פטרייתי וטפילי), דימום במוח וגורמים נוספים.

    הסימנים הקליניים האופייניים לשני המופעים, מתבטאים בהפרעות נוירולוגיות ו/או התנהגותיות כדוגמת התקפי תוקפנות, עוויתות ודמנציה. קיימים מופעים של הידרוצפלוס שבעל החיים אינו מראה בכלל סימנים קליניים וההידרוצפלוס מתגלה במקרה. במידה ולאחר התפתחות ההידרוצפלוס אין הידרדרות במצב, הסימנים הקליניים יציבים וההפרעות הנוירולוגיות אינן חמורות אין צורך בטיפול. במידה ויש סימנים קליניים קשים יותר, כדוגמת עוויתות תכופות, ניתן לטפל בתרופות נוגדות עוויתות. במקרים בהם בעל החיים סובל ניתן אף להתערב כירורגית ולבצע ניתוח מעקף (שאנט). בניתוח הזה מוחדרת צינורית למוח המנקזת את נוזלי המוח על-פי רוב אל חלל הבטן. באופן הזה, מתאפשרת גם ירידה בלחץ התוך-גולגלתי, המאפשר לרקמת המוח לתפקד ללא לחץ, ובנוסף, הנוזל שמגיע אל חלל הבטן, לא יישאר שם אלא ייספג חזרה. 

    אז אתם בוודאי שואלים את עצמכם מה שלום המטופל שלנו? 

    הפרוגנוזנה של הידרוצפלוס תלויה באם יש החמרה בסימנים הקליניים והאם ניתן לטפל בהם. היות והכלבלב שלנו הוא בן שנתיים, קשה היה לקבוע אם ההידרוצפלוס שלו הוא מולד או נרכש. מאחר והסימנים הנוירולוגיים של הכלבלב שלנו היו יציבים, ללא החמרה וללא עוויתות, הוא חזר לביתו ולפי הבעלים הוא מרגיש טוב, אוכל, שותה ושמח, ויש לו איכות חיים מצוינת. 

    מסתבר שכלבים יכולים לחיות ללא חלק נכבד מרקמת המוח אך הם כמובן אינם צריכים לנהוג, לשבת מול המחשב או לנתח כלב אחר. עם זאת, כלבים הסובלים מהידרוצפלוס נדרשים להגיע למעקבים נוירולוגיים קבועים כמו-גם למעקבים בבית על-ידי בעליהם על-מנת להעריך את מצבם.


    עבור לתוכן העמוד