עוצר יציאות

ד"ר נועה בדולח

קוסטי, חתולה מעורבת בת ארבע וחצי שנים הגיעה אלינו לאחר שבעליה שמו לב שכשבועיים לפני ההגעה היא התקשתה במתן צואה ונראתה כאובה בזמן הניסיונות, ולפעמים אף ניסתה לעשות את צרכיה מחוץ לארגז החול. נוסף על כך, נראה היה כי התיאבון שלה היה בררני, היא הקיאה מספר פעמים ובאופן כללי נראתה פחות חיונית מכרגיל בימים האחרונים.

זו לא פעם ראשונה שקוסטי מגיעה אלינו עם תסמינים כאלה. בעבר היא כבר סבלה מעצירות ואובחנה עם אגן צר מהרגיל. קשה היה לקבוע אם מבנה האגן שלה הוא תוצאה של פגם מולד שהביא לגדילה לא תקינה של עצמות האגן או שהיא סבלה בגיל צעיר מאוד משבר אגן שלא טופל והתאחה בצורה לא תקינה. מבנה אנטומי זה מקשה על מעבר רגיל של צואה ומביא להצטברות לא תקינה של צואה במעי הגס. מכיוון שאחד התפקידים העיקריים של המעי הגס הוא ספיגת המים, הרי שבמצב כזה הצואה השמורה במעי הופכת לקשה ויבשה, מצב המכונה גם "אבני צואה", והתוצאה היא שהצואה אינה יכולה לצאת ויש צורך בהתערבות רפואית מיידית.

בבדיקה הפיזיקלית של קוסטי היא נראתה חלשה, רזה ומעט מיובשת. מישוש בטני הדגים חוסר נוחות והיה ניתן להרגיש כמות גדולה מאוד של צואה קשה מאוד במעי הגס.

על מנת להשלים את האבחון ביצענו צילומי רנטגן של חלל הבטן שאישרו את החשד שלנו שאכן מדובר בהצטברות של צואה במעי הגס, שהייתה ממושכת וחמורה עד כדי שהביאה למצב המכונה מגה קולון (תמונה1), כלומר, בעיה פתולוגית במעי הגס אשר מתבטאת באגירה כרונית של צואה קשה ובמעי מוגדל, מצב אשר בעצמו עלול להוביל בסופו של דבר לאובדן מוחלט של תנועת מעיים. המעי המוגדל והנפוח פוגע בפריסטלטיקה, הלא היא ההתכווצות הטבעית והמחזורית של תנועת מערכת העיכול, עד לעצירה מוחלטת שלה.

תמונה 1

הטיפול המיידי במגה קולון הוא ביצוע חוקן, פרוצדורה שמתבצעת בהרדמה מלאה. לאחר ביצוע בדיקות דם שאישרו לנו שקוסטי אכן כשירה לעבור הרדמה מלאה התחלנו בפרוצדורה שבאופן חריג ארכה יותר משעה. הגורמים שהשפיעו על משך הזמן הארוך של החוקן כללו את מבנה האגן הצר, כמות הצואה הגדולה, והעובדה שנוצרו כבר מספר אבני צואה שלקח זמן למוסס ולפנות אותם מהמעי. בסיום הפרוצדורה ביצענו צילום רנטגן נוסף שבו ניתן היה לראות שהמעי הגס התרוקן (תמונה2).

תמונה 2

לאחר שקוסטי התעוררה מההרדמה, היא נשארה למספר שעות נוספות להתאושש באשפוז וקיבלה נוזלים לווריד כדי לתקן את מאזן הנוזלים בגוף. ואכן, נראה היה שהוקל לקוסטי, היא נראתה טוב יותר ואף חזרה לאכול בתיאבון. קוסטי שוחררה הביתה לאחר שהסברנו לבעלים על מצבה ועל אופן הטיפול בה.

מגה קולון מחייב טיפול תומך קבוע, וקוסטי גם תזדקק לו בבית כדי למנוע חזרתיות של מצב בו תיווצר חסימה נוספת של המעי הגס. הטיפול התומך כולל מרככי צואה, שינוי תזונתי ו/או תוספת סיבים מסיסים כמו גם טיפול תרופתי שמטרתו לעודד את תנועתיות המעי הגס.

במקרים בהם הטיפול התרופתי אינו פותר את הבעיה או במקרים של ריבוי אירועים של עצירויות שעלולים להביא לירידה בתפקוד השריר של דופן המעי הגס ועד לרפיון מלא וחוסר תפקוד, הפתרון הוא ניתוחי. בניתוח מתבצעת הסרה של מקטע מהמעי הגס או הסרה של כל המעי הגס. במקרה האחרון, מתבצע חיבור של המעי הדק ישירות לרקטום, אך חשוב להבין כי ניתוח המחייב הסרה של כל המעי הגס הוא ניתוח ״אין ברירה״ היות וממילא המעי הגס אינו תפקודי, ולפחות כך נמנעות החסימות החוזרות. מרבית החתולים העוברים ניתוח יצטרכו המשך טיפול תומך לכל החיים.

קוסטי שמחה ללכת הביתה ובעליה עדכן אותנו לאחר מספר ימים כי היא לגמרי חזרה לעצמה ושהיא כמובן ממשיכה לקבל את הטיפול התרופתי שלה.

חשוב לזכור כי מגה קולון הוא בעיה פרוגרסיבית וכרונית בחתולים. כלומר, ככל שהחתול יסבול מאירועים חוזרים של עצירויות כך גם יגרום הדבר למעי הגס להתרחב והבעיה תלך ותחמיר.

אנחנו מאחלים לקוסטי החמודה הרבה בריאות.