סקרוטום

    השליו

    בני ישראל נדדו במדבר 40 שנה, אכלו הרבה מן והזיעו המון, אומנם מן מוזכר כמזונם העיקרי של בני ישראל במדבר , אך אני משוכנע שנוסף עליו ניזונו אותם אנשים יקרים מדברים נוספים ביניהם עוף מדברי הקרוי שליו, שאגב מוזכר גם הוא במקרא.

    גם היום , כמדי שנה, מגיעות להקות שלווים לחופי סיני לאחר תעופה ממושכת מעל הים התיכון, כשהם נוחתים על החוף עייפים ותשושים הם נלכדים בזריזות על ידי תושבי המקום במערכת רשתות שמונחות בן השיחים, מקום מחבואם של השלווים.

    ובכן קבלו מספר מילים על השליו, הוא שייך למשפחת התרנגולאים ולמשפחת הפסיוניים, הוא הקטן בעופות השייכים לסדרה זו וגודלו המרבי כ 18 ס"מ. השליו שוכן בשדות וניזון מזרעים, עשב וחרקים. בעונת הסתיו מגיע עוף זה לחופי הים התיכון וחוצה אותו בנדודיו דרומה מרחק של 400 ק"מ בבת אחת. כאשר העופות מגיעים לחופיו הדרומיים של הים הם מחפשים מסתור תחת השיחים , וכאמור ניתן לצוד אותם בקלות עקב תשישותם, הניתנת להבנה.

    בתום עונת החיזור, הבאה לידי ביטוי בקריאות מלודיות של הזכרים , הנקבה חופרת לה גומה קטנה בקרקע בין השיחים ומטילה בה מדי יום ביצה קטנה וחלקה. הנקבה היא שדוגרת על הביצים ואילו הזכר תפקידו לשמור על הטריטוריה באדיקות. לאחר 17-19 יום מבקיעתם האפרוחים הקטנים מתחילים לעוף. הם מגיעים לכושר מעוף מלא כמה ימים לאחר מכן, אך נשארים צמוד לאם עד הגיעם לגיל 30-50 יום.

    השליו פעיל ביום ובלילה , ויש לו אויבים רבים בשל העובדה שרוב פעילותו, לרבות קינון, נעשית על הקרקע. מסיבה זו, וכן היות ורבים מהם נפגעו כתוצאה מריסוס שדות חקלאיים, נחקקו חוקים שמטרתם להגן עליהם מפני צייד.

    כיום שלווים מגודלים בצורה מבוקרת , גם באופן מסחרי, למטרות מאכל ונוי.

    עבור לתוכן העמוד