חתולים

    פטרת ושמה גזזת

    מחלה נפוצה ממנה סובלים כלבים ובעיקר חתולים הינה זיהומים פיטרייתיים. סוגי הפטריות היותר נפוצות הן מיקרוספורום קניס, טריכופיטון מנטגרופיטיס ומיקרוספורום גיבסאום. מאחר ופטריות אלו עלולות להדביק גם בני אדם, חשבתי שמן הראוי שאספר לכם מעט עליהן ומה ניתן לעשות על מנת להימנע מהדבקות.

    חתולים הם בדרך כלל הנשאים העיקריים של נבגי הפטרייה, ועלולים לשאת אותם אפילו בלי להראות סימנים קליניים. מקור ההדבקה אצל חתולים הוא לרוב נבגים הפזורים באדמה או מגע ישיר עם חתולים אחרים. לאומת חתולים בוגרים גורי חתולים, בגיל חודשיים לערך, במידה ובאים במגע עם נבגים גם יראו סימנים קליניים. המופע הנפוץ ביותר של הפטרייה הוא לקות עגולה מעט מורמת ללא שיער, ואזורי הגוף בהם לרוב רואים את הלקויות הם אוזניים פנים רגליים וזנב. במקרים קיצוניים גם הגוף סובל מהמחלה ונשירת השיער היא כללית. הסיבה העיקרית למופע אצל גורים היא חוסר היכולת של גורים להתמודד עם זיהומים בגלל מערכת חיסון לא מפותחת. אי לכך גורים חולים ברוב המקרים אחרי תקופה ארוכה יתגברו על הזיהום לבדם, גם ללא טיפול, וזאת כאשר מערכת החיסון תבשיל ותתפקד באופן מלא. תקופת החלמה זו עלולה להיות ארוכה מאוד ומאחר ולזיהום זה יש פוטנציאל זואונוטי, כלומר יכולת הדבקה לאנשים, רצוי לטפל כבר בהתחלה ולא לתת לטבע לפתור את הבעיות לבדו.

    בכלבים להבדיל מחתולים אין מצב של נשאות ללא סימנים קליניים. כלב אשר נחשף לנבגים ונדבק ייפתח נגעים עגולים מוגדרים ומעט מורמים ואלו יכולים להופיע כמעט בכל איזור בגופו. נגעים אלו לרוב אינם מגרדים ואינם מפריעים לכלב. במקרים מועטים לזיהום הפטרייתי עלול להצטרף זיהום חיידקי מישני וזה בדרך כלל ילווה בגירוד.

    זיהום פטרייתי ניתן לאבחן במספר דרכים. הראשונה היא כמובן המראה הקליני, לא תמיד המראה הוא טיפוסי ולא ניתן לסמוך על כך בלבד. לווטרינר יש מס‘ אמצעים נוספים לאבחון הכוללים תרבית פטריות, תאורה אולטרה סגולית, משטחים מיקרוסקופיים ועוד. לכל אחד מדרכי אבחון אלו יתרונות וחסרונות ועליהן לא ארבה במילים, החשוב הוא שהאבחון יהיה נכון ושהטיפול יינתן.

    בעברית קוראים לזיהום פטרייתי זה גזזת. זאת מאחר וכאשר אדם נדבק בפטרייה, אזורים מרובי שיער כמו ראש סובלים מנשירה. אצל בני האדם המופע הקלאסי הוא נקודה התחלתית קטנה הדומה לעקיצה של יתוש ומאוד מגרדת, לאורך זמן הפטרייה מתפשטת ויוצרת נגע עגול לבן עם כותרת אדומה. נגעים אלו מאוד מגרדים ובהחלט אינם אסטטיים. לא כל אדם שבא במגע עם חתול או כלב נגוע דינו נחרץ, לרוב אנו בני האדם לא נדבק אלא אם אנו סובלים מרגישות רבה בעור. ילדים כמו גורי חתולים ,שמערכת החיסון שלהם עדיין איננה מפותחת, יותר חשופים להדבקות ולרוב סובלים יותר ממבוגרים.

    הטיפול בזיהומים פטרייתיים אלו בבעלי חיים קל וכולל טיפול מקומי במשחות או טיפול סיסטמי בכדורים לפי חומרת המצב, גיל בעל החיים ומצבו הכללי.

    מאחר ופטריות אלו מדבקות לאנשים יש לנקוט במספר אמצעי זהירות במידה ובעל החיים שלכם חלה. האחד הוא לשטוף ידיים היטב לאחר מגע עם בעל החיים. ניתן לשטוף בסבון פולידין אשר יש לו אפקט אנטיפיטרייתי. כמובן שרצוי שהחתול או כלב לא ישנו אתכם על המיטה. ואחרון והכי חשוב טפלו בבעל החיים על מנת למנוע התפשטות של הזיהום. במידה וברשותכם יותר מבעל חיים אחד יש לבדוק את כולם לנשאות או נגיעות ולטפל בהתאם.

    עבור לתוכן העמוד