medivet
כניסה למנויים
להרשמה
כלבים

קריעה של רצועה צולבת

לא אחת מגיעים אלינו כלבים הסובלים מצליעה ברגליים אחוריות ברמה זו או אחרת, חלקם מגיעים לאחר תקופה של צליעה קלה וטורדנית וחלקם מגיעים ממש ברגע שזו הופיעה. לרוב מדובר דווקא בכלבים גדולים מגזע לברדור או גולדן רטריוור ומעלה ולכל אחד מהם הסיבה האישית שלו.

כאשר בוחנים את הכלב וחוקרים מעט לעומק ישנם מקרים בהם בעל החיים מתואר כרץ אחרי כלב אחר או חתול ותוך כדי סיבוב בכה לרגע ומאז הוא צולע על אחת מרגליו האחוריות. 
היסטוריה שכזו אופיינית לקריעה של רצועה צולבת בברך ועל כך ברצוני לדבר הפעם. 
נתחיל באנטומיה, מפרק הברך מורכב בפשטות משלוש עצמות : עצם הירך , עצם השוק והפיקה היושבת בתוך הגיד הישר בקדמת המפרק. את מפרק זה עוטפת קפסולה שמכילה בתוכה נוזל הקרוי נוזל סינוביאלי ושתי העצמות השוק והירך מוחזקות אחת כנגד השנייה בעזרת רצועות צדדיות ורצועות צולבות. בין שתי עצמות אלו מונח לו סחוס הקרוי מניסקוס המחולק לחלק פנימי וחלק צידי וצורתם חצי ירח.

מטרתן של הרצועות הצולבות למנוע תנועה קדימה ואחורה של עצם השוק כנגד עצם הירך ובכך לשמור על יציבות המפרק. לא אחת הגיד הצולב הקדמי נקרע כתוצאה מתנועה לא נכונה , הקרע עשוי להיות חלקי עד מלא ובהתאם לכך הסימנים הקליניים. קריעה מלאה לרוב תבוא לידי ביטוי בחוסר נשיאת משקל מלא על הרגל וכאב חד במישוש של המפרק, לאומתה קריעה חלקית עלולה להדגים צליעה ובעל החיים ידגים חוסר נוחות לא ברורה העשויה להחמיר עם הזמן או לעלות ולרדת בהתאם לפעילותו הגופנית של בעל החיים. כיום יש נטייה להאמין שבעלי חיים הקורעים את הרצועה הצולבת הם בעלי נטייה גנטית לכך עקב מבנה סיבי לא תקין של הגיד ולכן בהרבה מקרים כלב שקרע רצועה ברגל האחת סביר להניח שיקרע בהמשך גם ברגל השנייה.

הטיפול הרצוי לקרעים שכאלו הוא כמובן כירורגי וכולל מספר גישות. לפני שנדון באופציות העומדות לפניכם אנא זכרו כי כלב שמשקלו פחות מ 15 ק"ג לא בהכרח נדרש לניתוח וטיפול שמרני לרוב יספק, עם הזמן המעטפת של הפרק תתעבה ותוביל ליציבות מספקת שתמנע ממנו צליעה נוספת. בנוסף כלבים אשר כן מועמדים לניתוח ברובם נושאים משקל עודף וחלק מהטיפול הנדרש הוא כמובן דיאטה אשר בפני עצמה מורידה מעמסה מיותרת מהמפרק ומשפרת את איכות החיים.

האפשרויות הניתוחיות כוללות תיקונים תוך מפרקיים וחוץ מפרקיים, כיום נהוג לזנוח לחלוטין את התיקונים התוך מפרקיים והאופציות הנפוצות הן ברובן חוץ מפרקיות. הנפוצה ביותר היא קיבוע של המפרק וביטול החופש על ידי תפר צידי. מטרת ניתוח זה היא ליצור רצועה חליפית חוץ מפרקית אשר מבטלת את חופש התנועה קדימה של עצם הירך כנגד עצם השוק. קיבועים אלו דינם להיקרע בשלב זה או אחר אך בשאיפה במידה ונשארו די זמן אלו יצרו רצועה חליפית כתוצאה מעיבוי המעטפת שתמשיך לשמור על יציבות המפרק.

האפשרות היותר חדשנית והאמת מאוד יעילה היא ניצול הגיד הצולב האחורי והסבת הלחצים מכיוון קדמי לכיוון אחורי על ידי שינוי זווית משטח ההחלקה של עצם השוק. נשמע מעט מורכב ואכן כך, בניתוח זה מנסרים את עצם השוק ומשנים את זוויתה כך שכאשר הכלב דורך הלחץ המופעל על מפרק הברך אינו קדמי אלא אחורי וכך אין למעשה צורך ברצועה הצולבת הקדמית. אומנם מורכב אך ההחלמה די מהירה ומניסיון אני יכול לומר שלכלבי ענק אופציה כירורגית זו עדיפה על פני האפשרות הראשונה.

מובן שלא משנה מה נעשה ההחלמה היא ארוכה ודורשת תשומת לב יתרה מהבעלים אך בסופו של דבר אם ניתן טיפול נכון הכלב יחזור ללכת יפה ויהיה מאושר. 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
2007 © Medi Vet