הדרור

בשבוע האחרון נפלה בחיקנו , למזלנו הגדול, הזכות לטפל בגוזל דרור חמוד שנפל מקינו והובא למרפאה. הגוזל כבר גדל, צימח נוצות והפך לנקבה חמודה של דרור הבית, והוא ההשראה לטור השבועי..

דרור הבית , הקרוי גם אנקור, הוא למעשה הציפור הנפוצה ביותר בישראל ובעולם כולו בסביבת בני אדם. ציפור זו משתייכת לסדרת ציפורי שיר ונחשבת לציפור חברתית המתאפיינת בפעילות קבוצתית , שבאה לידי ביטוי באמבטיות שמש המיועדות לפטור אותה מטפילים חיצוניים וכן אמבטיות חול או מים, וכמובן - שירה קבוצתית במקהלה.
משקלו הממוצע של הדרור הוא כ 33 גרם בלבד ומוטת כנפיו מגיעה לכדי 25 ס"מ. הזכר והנקבה נבדלים זה מזו בצבעם. הנקבה אפורה ואילו הזכר אפור חום ומתהדר בסינר שחור, בעיקר בעונת החיזור, שבה כמה זכרים גאים מנתרים סביב נקבה אחת, מנסים למשוך את תשומת ליבה בציוצים ובניקורים, ולאחר מכן כל אחד מהם פורש ובונה קן. על סיום הבנייה הוא מודיע בציוץ ארוך. הנקבה המחוזרת עוברת, כמו במסדר המפקד, בין הקנים, עד שהיא בוחרת את זה האהוב עליה. את הסכמתה היא מביעה בעזרה לזכר הנבחר בהשלמת הקן. מכאן ואילך ישארו, לרוב, זוגות אלו יחד עד סוף חייהם ויחזרו שנה אחרי שנה לבנות קן משותף בדרך כלל באותו מקום או בקרבתו. הקן עצמו נראה כדור ובו חור, שעשוי בעיקר מקש, עשב ונוצות. הריפוד בפנים עשוי גם הוא מנוצות, ולעיתים גם צמר גפן.

במשך עונת הקינון, המתחילה בסוף פברואר ומסתיימת במחצית השנייה של אוגוסט, ישנם שלושה עד ארבעה מחזורי ביוץ, ובסיום כל אחד מהם מתרחשת הטלה של חמש עד שבע ביצים. הדגירה אורכת כ 15 יום ולאחר הבקיעה הגוזלים מוגנים על ידי שני בני הזוג. כשבועיים לאחר מכן הם פורחים מן הקן. וגם אחרי עזיבתם ממשיכים ההורים להאכיל כשבועיים, עד שהם עצמאיים לחלוטין. עול זה אגב מוטל בעיקר על הזכרים, תזונתם העיקרית של הגוזלים מורכבת מחרקים קטנים ורכיכות למינהן, שהוריהם מלקטים במרץ, אבל מאחר שדרור הבית ידוע כאוכל הכל ומאחר שבני האדם לא מוצלחים באיסוף רכיכות קטנות וחרקים, האכלנו את הדרור שברשותנו באוכל חתולים יבש ספוג מים. ללא ספק המזון ערב לחיכו. בקרוב אנו מתכנים לשחררו לחופשי, שיצטרף לחבריו שבחוץ.