ידין והאוסטרלים דר סיגל אשכול

    אלה ליפקנסקי

    אלה
    אלה היא פקידת הקבלה שלנו. היא נולדה במולדובה, ובגיל שנתיים עלתה עם משפחתה לארץ, והתגוררה בשדרות. חוויות הילדות וההתבגרות בשדרות בצל הקסאמים הן תקופה מעצבת בחייה של אלה, כאשר התחושה היא שלא ידוע מה יהיה מחר, והיא מלווה את אלה עד היום. בגיל 18 התגייסה אלה לצבא ושירתה בבסיס חימוש באילת. אלה נהנתה מחוויית השירות הצבאי של הווי של בסיס סגור, מחברים חדשים שהכירה, מהקרבה לאילת, עד כדי כך שיומיים לאחר שהשתחררה ארזה את חפציה ועברה לגור באילת במשך ארבע השנים הבאות.

    ומה עשתה אלה באילת? – אלה לא בזבזה את זמנה, ובמהלך השנה הראשונה הוסמכה כטבחית בלימודי קורס טבחות סוג 1 בשלוחת אוניברסיטת בן-גוריון באילת במשך 4 ימים בשבוע, כך שיש לנו טבחית מדופלמת ומוכשרת בעמדה הראשונה. במקביל לתקופת לימודיה, אלה גם עבדה בקונדיטוריה של מלון ים סוף באילת, וכך גם רכשה ניסיון. בתום לימודיה, עבדה אלה כטבחית במסעדה איטלקית בשם פסטורי באילת במשך שלוש שנים.

    אך כל זה לא הספיק לאלה, והיא רצתה לקדם את הקריירה שלה ועברה לתל-אביב, ובמשך שנה וחצי עבדה במסעדת יפו תל-אביב, מסעדתו של לא אחר מהשף חיים כהן. העבודה כטבחית היא תובענית וקשה, ואלה עברה בכל העמדות במהלך עבודתה: פס קר (סלטים), טבון (לחמים ודגים), מחבתות (רטבים ופסטות), וכמובן על הפלנצ׳ה (בשר). אנחנו לא יודעים מה אתכם, אבל אנחנו התרשמנו. מאוד! אלה מתארת את העבודה במסעדה כעבודה עם הרבה אדרנלין, והיא אהבה את המתח הזה, התוצאה של חיבור בין טעמים הלהיב אותה, וגם סדר הפעולות של תהליך ההכנה. למעשה, אפשר להגיד שרגע לפני שאלה הגיעה לדרגת סו-שף, היא החליטה לעזוב את המסעדה. העבודה האינטנסיבית שהסבה לה הנאה רבה, בסופו של דבר, גרמה לה שכיום היא אפילו לא מוכנה להכין חביתה בבית, ובנוסף, היא הפכה לטבעונית אחרי שבדרך הייתה גם צמחונית.

    לאחר-מכן, נשארה אלה באזור תל-אביב, דילגה ועברה בין עבודות, ואפשר להגיד שהתנסתה במגוון גדול של עבודות, כדי להחליט מה באמת מתאים לה, ולבסוף, לפני כשנה עברה לגור בטירת הכרמל בעקבות... האהבה כמובן. לי, החבר של אלה בארבע השנים האחרונות הוא מטירת הכרמל, ונדמה לנו שאנחנו צריכים להודות לו על-כך שגרם לאלה להגיע עד אלינו. אך לא רק לו אנחנו צריכים להודות, אלא גם לנויה, אף היא פקידת קבלה אצלנו, אף היא מטירת הכרמל. וכמו שרבים מהצוות שלנו הם על תקן של ״חבר מביא חבר״, שזו ההמלצה הכי טובה, ולשני הצדדים, נויה היא זו שסיפרה לאלה עלינו ועל התפקיד המוצע. 

    אלה אוהבת לבלות בים, וזה לא מפליא אחרי חופי אשקלון ואילת, ואוהבת מאוד להאזין ללהקות רוק לועזיות, כדוגמת להקות רד הוט צ׳ילי פפר, פינק פלויד ולד זפלין. אהבנו את הטעם שלה, ועוד יותר אנחנו אוהבים את הצחוק הייחודי והמצחיק שלה, ויש אצלנו כמה מעריצים של הצחוק שלה, שאפילו הקליטו אותו. בקרוב הסינגל ״כמה זה מצחיק לצחוק״...

    אלה אומרת שהיא מאוד מאוד מאוד מבסוטה במדי-וט, וגם מוסיפה את המילה ״באמת״. האמת, אנחנו מאמינים לה, כי גם לנו כייף איתה, ואכן, אלה השתלבה מהרגע הראשון בעבודה, ולנו נראה שהיא כבר עובדת הרבה יותר מחודשיים. הדבר הבולט ביותר, שאלה הרגישה, מהרגע הראשון, הוא את האווירה המשפחתית של הצוות בעבודה. אלה מעידה על עצמה כי היא עובדת מגיל 15 כמעט בכל העבודות האפשריות, ואווירה כזו, כמו אצלנו במדי-וט, היא לא פגשה בשום מקום. ואנו, מסמיקים מגאווה על הציון הזה ממנה. העבודה עם בעלי החיים היא בונוס אמיתי עבור אלה, ותאמינו או לא, עד גיל 16 חששה אלה מכלבים, אך לאט לאט התפתחה אצלה האהבה לבעלי חיים, והיום, לא רק שאינה חוששת, אלא אף מגדלת כלב, בולדוג צרפתי מפואר, בן שלוש וחצי, בשם ראול גונזלס. ומקור השם למי שלא בעניינים – על שם כדורגלן ספרדי. אנחנו נשאיר לכם לנחש מי מבין השניים, אלה או לי, החבר שלה, בחר את השם שלו... ראול אומץ על ידי אלה ולי והם מפנקים ומפצים אותו על החיים הקודמים שלו.

    ואיך אלה תופסת את החיים? – היא הכי מאמינה בקארמה: ״מה שתיתן ותעניק – יחזור אליך בחזרה״.

    גם אנחנו רוצים להאמין שהקארמה הביאה את אלה אלינו למדי-וט, ואנחנו בטוחים שנהנה איתה, מחריצותה, מהאכפתיות שבה, מהמעורבות שלה, וכמובן מצחוקה המתגלגל במשך שנים רבות.

    עבור לתוכן העמוד